בימים אלה מתפרסם בעיתונות סיפור על שופט שנחשד באלימות כלפי ילדיו אך למרות חומרת החשדות לא בוצעה חקירה ולא ננקטו הליכים פליליים. בתגובה יצאה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה הצהרה מיתממת על כך שבמדינת ישראל קיים שוויון בפני החוק, איש איננו חסין בפני חקירה פלילית והעמדה לדין, וכי הרף הראייתי הנדרש לנקיטת הליכים פליליים זהה לכלל האזרחים.
אספר לכם כעת את סיפורי האישי ממנו נובע עד כמה רחוקה המציאות מההצהרה הנ"ל:.
מדינת ישראל הגישה נגדי כתב אישום פלילי על איומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין) והריהו לפניכם:
"במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת איים הנאשם בפגיעה בגופה של המתלוננת בכך שאמר לה "אני לא אלך עד שלא תוותרי ומיליון נשים רוצות אותי" התקרב אליה והרים כיסא בצורה מאיימת וזאת במטרה להפחידה או להקניטה."
כתב האישום כולל שני נושאים עיקריים. אתייחס קודם לעניין הכסא. אני טענתי שרק הזזתי את הכסא ולא איימתי כלל. ויש כאן מילה שלי מול מילה שלה. כלל ידוע הוא שכדי לבסס אשמה פלילית התביעה צריכה להוכיח שהייתה כוונה לפגוע, שהרי הזזת הכסא כשלעצמה אינה עבירה. עורך הדין שייצג אותי טען שלא מוזכר כל איום שצמוד להזזת הכיסא ולכן לא ניתן לטעון לעבירה.
הנושא השני בכתב האישום הוא האמירות שנאמרו. מה דעתכם, האם המילים הללו הן מילות איום?
כמה קל לסלף דברים
האם אדם סביר יפרש זאת כאיום בפגיעה גופנית? המשפט "מיליון נשים רוצות אותי" הוא סתם משפט רברבני שכל אדם סביר יקבל אותו בחיוך לגלגני כלפי אומרו. סתם משפט שכל גבר או אישה יכולים לומר עשרים פעם ביום במהלך ויכוח. על זה מגישים כתב אישום?! זו עבירה פלילית?
שימו לב כמה קל לסלף דברים, כמה קל להוציא דברים מהקשרם. כמה קטן וחסר אונים הוא האזרח הקטן אל מול מניפולציות משפטיות. זה הלא מגוחך, זה אבסורד! ובעיקר - זה מאוד מפחיד. שכן כתב האישום שלי היה אמיתי להחריד.
כל אדם שחופש הדיבור חשוב לו צריך להזדעק למול יכולתן השערורייתית של רשויות התביעה להגיש כתבי אישום על מילים סתמיות. אם אפשר להגיש כתב אישום על משפט כמו "מיליון נשים רוצות אותי" אפשר להגיש כתב אישום על כל דבר.ייזהר כל אדם כאשר הוא פותח את פיו ובמיוחד כל עיתונאי שכותב משהו שעלול להרגיז מישהו. עליו לדעת שהוא בקלות רבה יכול למצוא את עצמו עם כתב אישום פלילי על ספסל הנאשמים.
אני מניח שגם אנשי הפרקליטות בקיאים בדרישות ההליך הפלילי. תמוה בעיני שבכל זאת הם חשבו, למרות הטיעון הנ"ל, שהם יוכלו להוכיח מעל ספק סביר שהיו איומים ולהשיג הרשעה.
"אין קייס"
חשוב שתדעו שגם השופט, שהתיק הובא בפניו, ראה מייד ש"אין קייס" ובהמלצתו הסכימה התביעה לבטל את כתב האישום המפואר הזה. אומנם ההליך הפלילי נגדי הסתיים, אבל אף אחד לא נקט בשום צעד כדי לפצות אותי על עוגמת הנפש, על הטרטור ועל אלפי השקלים שנאלצתי לשלם לעורך הדין שייצג אותי.
אף אחד גם לא נקט צעד כלשהוא נגד רשויות התביעה שמגישות כתבי אישום כאלה. כיוון שהתביעה לא ניזוקה כלל מעבודתה המגוחכת, אני מניח שהדברים יחזרו על עצמם. אין כל פלא שיש עומס עצום על המערכת, תובעים שצריכים לטפל בכתבי אישום חסרי טעם, ושופטים שצריכים להתעסק בהם ולבזבז מזמנם היקר. כך שאמנם, זה בהחלט יפה מאוד לטעון כמה
כבוד האדם חשוב וכמה הוא "נר לרגליה" של מערכת המשפט, אלא שללא אכיפה בפועל נותרים הדברים על הנייר בלבד, והופכים להיות "אות מתה" ריקה מתוכן.
החשדות נגד אותו שופט, לפי כפי המתפרסם בתקשורת חמורים בהרבה ממה שנטען נגדי ובכל זאת נגדי מיהרו לנקוט הליכים פליליים ואילו נגדו לא ננקטו עדיין הליכים כלשהם למרות שהדברים קרו לפני מספר שנים.
