נדרשת פשרה מאד מאד פשוטה. לא זה ולא זה. ההסתדרות תומכת בסער, ומסתבר שפירון הוא נגד מכירת דירות לערבים או לפחות פעם הביע כזו דעה, וגם לא כל כך ברורים הכישורים של השניים למלא את התפקיד המורכב והמאתגר הזה, בימים של שוויון בנטל, ימים שהשוויון חייב להתחיל הדדית כבר בגיל בית הספר.
זה לא רצוי וזה לא רצוי
בקיצור, זה לא רצוי וזה לא רצוי, בייחוד לאור הקביעה מלפני כמה ימים של הפרדה מגדרית בבתי הספר הממלכתיים דתיים החל מכיתה ד' - אשר במילים אחרות ניתן לכנותה בשם הדרה מפגרית. והרי אם בבית ספר אפשר להפריד אז למה לא ברחוב? ומדוע לא באוטובוס? והאם את הדברים האלה יעקור הרב פירון? האם יעקור אותם
גדעון סער?
ואת ההחלטה צריך להפריד לשני חלקים, החלק הראשון הוא איזו מפלגה הכי מתאימה, והחלק השני הוא מי מתוך אותה מפלגה.
יש עתיד הכי מתאימה לחינוך
לדעתי אין כל ספק שאם תוקם הממשלה המתוכננת הרי שהמפלגה הראויה למשרד החינוך היא "יש עתיד" הקולות שלה הם קולות של צעירים, היא מנסה לפחות לשדר מבט קדימה, ואין אף משרד ממשלתי המתאים למבט הזה יותר ממנה.
שני כוכבים מתאימים מ"יש עתיד"
ואז אנו מגיעים לפרסונות, ולדעתי יש שתי פרסונות בולטות שאין ראויה מהן לקבל את תיק החינוך, והן מאיר כהן מדימונה ויעל גרמן מהרצליה, מהבודדים ביש עתיד עם ניסיון מנהלי רב, אנשים אשר עמדו בזכות עצמם הרבה לפני ש"יש עתיד" צירפה אותם לרשימתה לכנסת, אנשים אשר בונים את "יש עתיד" הרבה יותר מאשר "יש עתיד" בונה אותם, ועל כן לא ברור בכלל הויכוח, לא ברורה כלל הדילמה, ילדי ישראל ראויים לטוב ביותר, הטוב ביותר איננו תלוי מפלגה ואיננו תלוי פוליטיקה, הטוב ביותר נמצא ממש ממש מתחת לפנס או ברוב כסילותנו מחפשים במקומות אחרים.
הטוב ביותר לילדים
הפשרה במשרד החינוך מחייבת את הטוב ביותר, מאיר כהן או יעל גרמן, לא גדעון סער ולא הרב פירון, ואם הרב פירון יסבור שהוא מודר רק בגלל הכיפה שעל ראשו, טוב שיחשוב כך, כי כל המדיר, מודר.
