המקרה המצער והמטופש של פרסום מסמך פנימי בבית הספר בכפר סבא על-ידי מורה פתח את שיבר הטרוניות כנגד כל המורים. לא , אין זה מקרה מבודד, אלא כל המערכת נוהגת כך, אומרים "יודעי" דבר. זו האמירה המשתמעת בכלי התקשורת וברשתות החברתיות בהן דווקא התלמידים הם הפעילים ביותר. הצביעות חוגגת ונשפכת מעל דפי העיתונים וקולות צורמים של נפגעים בלבד נשמעים מעל גלי האתר. עליהום כללי על המורים, הטחת אשמות כבדות! אין סליחה ואין מחילה ואין כפרה. לתלייה ומיד. אלא שהמציאות הרבה יותר מורכבת.
מורים אינם מלאכים ואינם מושלמים, להבדיל מכל המבקרים שלהם. אין ספק
שחלק מהורי התלמידים וחלק מן התלמידים עצמם הם כלי התמימות והשלמות. מי שבילה יום אחד בבית ספר מן היישוב יכול לספר חוויות אין ספור ולתאר את אשר עובר על אותם המורים הנטחנים עד דק על-ידי הגורמים הממסדיים, החל ממשרד החינוך, עבור דרך הרשויות המקומיות וכלה בכל התארגנות הזויה של הורים.
מערכת החינוך היא אחת המערכות היחידות שכל הורה, כל אזרח וכל תלמיד מומחים. מידי יום ביומו, מידי שעה בשעה, בכל בית ספר ישנם עשרות מקרים של אלימות פיזית ומילולית כלפי מורים. כניסה לשיעור דומה לכניסה למלחמה. שיחות רבות הנערכות עם הורי התלמידים הופכות חד-שיח שבו הורים מטיחים דברים קשים ביותר כלפי מורים בשפה ובמימיקה שלא הייתה מביישת ארגוני פשיעה למיניהם. רק צריך לשבת ולהקשיב.
המורים נמצאים בחזית המלחמה
תלמידים והורים יכולים לשוחח ביניהם ואפילו לתאר את אילן היוחסין של מורים ומורות למיניהם, במיוחד אלה אשר אינם מעריכים את עוללם בציונים "המגיעים" להם. כך הורים ותלמידים יודעים על מורים ומורות שאימהותיהם היו זונות כי הרי כל מורה הוא בן או בת זונה. כל אחד יודע לאבחן את מחלותיהם הנפשיות של המורים: פסיכים או סוציומטים. כן יודעים לקבוע שהמורים סובלים מפיגור או שהם, סליחה על הביטוי, חארות. ובביב שופכין זה עוד ביטויים רבים ומגוונים שמקומם לא יקירם כאן. וכאן הפואנטה: לו היו ממטירים על המורים ביטויים כה מתורבתים בדל"ת האמות של חדרי חדרים, ניחא. העניין הוא גידופים אלה נאמרים למורים בפיניהם, בפייסבוק וכד', ללא רתיעה, ללא כל חשש שמא יקרה משהו. והמערכת אימפוטנטית לחלוטין. המורים נמצאים בחזית ללא שום מיגון, ללא "כיפת ברזל" העשויה ליירט את הגסויות והאלימות הנורית אליהם ללא הבחנה. צריך לומר בריש גלי: משרד החינוך, ראשי הרשויות המקומיות וכל המעורבים מעדיפים להקריב מורה זה או אחר ולא לגעת בתלמידים. המורים חשופים בצריח!
והנה מקרה מלפני שבעות מעטים שהגיע לאוזני. מורה "העזה" להתקשר להורי תלמידה המפריעה באופן קבוע בשיעורים ופשוט אינה מאפשרת למידה. כל מה שהמורה רצתה היה לבקש מן ההורים לשוחח עם בתם למען ייפסקו ההפרעות החוזרות ונשנות. או אז נפתחו חרצובות לשונו של האב הכאוס: " הבת שלי לא בסדר? "את מורה גרועה, את לא יודעת ללמד, את מכשילה את התלמידים, את פוגעת בהם. מחר אני אגיע לבית הספר ולך לא כדאי להיות בסביבה. אני עוד אראה לך". זהו שחזור השיחה כפי שסופר לי. המורה נאלמה דום ופחד אחז בה. כל הלילה לא ישנה. התלונה במשטרה לא הבשילה עד היום לכלום. למחרת, האב לא הגיעה אך בתו הצגה אותו נאמנה באומרה למורה: יא זונה בת זונה". התלמידה עדיין בבית הספר. אז כשמספרים את סיפור בית הספר בכפר סבא, אל לשכוח שיש צד שני.
