בישראל תמיד נטען שהצבא מעכב את הקריירה הספורטיבית של ספורטאים מצטיינים. כך היה בשעתו עם יוסי בניון, וכך קורה היום עם הכדורגלנית מיכל בין.
לפני שבועיים קיבלה בין מכתב מהצבא ובו התבשרה כי אין כוונה להאריך את דחיית גיוסה ועליה להתייצב כדי להתחייל בעוד כחודש, למרות הניסיונות לדחות זאת עד להחלטת הוועדה בנושא מעמד ספורטאי עילוי.
הבעיה נעוצה בכך שישנם רק 12 תקנים לקבלת המעמד המאפשרים דחיית שירות והמכסה מלאה במועמדים בכירים מאשר בין. בעקבות פרסום ברשת החברתית פייסבוק הצליחה פרשת בין לעלות לכותרות.
כבר בגיל שלוש היא הייתה טובה והתאהבה בכדור.
מאוחר יותר החלה לשחק בחוג לכדורגל בקבוצת בנים ובגיל שמונה הצטרפה לקבוצת מכבי דרום השרון במסגרת מאורגנת, אבל נאלצה לעזוב מכיוון שאחרי גיל 14 לא ניתן לשחק בקבוצת בנים.
משם עברה השחקנית למכבי כישרונות חדרה והחלה לשחק בנבחרת ישראל לנערות.
היא עברה פציעה קשה ושברה את הברך, אבל חזרה לשחק.
בהמשך החליטה בין לפתח את הקריירה שלה ובין כיתב י"א לי"ב נסעה לקולג' יוקרתי בארצות הברית והגיעה ל-11 הבנות המובילות.
בין בחרה בקולג' שבמדינת קונטיקט אשר נתן לה מלגה מלאה לארבע שנות לימודים. במקביל להליך הקבלה הגישה בין מועמדות לקבלת מעמד ספורטאי עילוי. היא עמדה בכל הקריטריונים וקיבלה המלצות רבות, אבל קיבלה תשובה שלילית מצה"ל. למרות הכל היא החליטה לנסוע בכל מקרה,בעוד הוריה נאבקים על כך שהיא תוכר כספורטאית מצטיינת.
לאחר פציעה נוספת שכללה תקופת שיקום ארוכה, מאמנה בארצות הברית לא ויתר עליה והיא חזרה לאמריקה. למרות המאבקים, הצבא לא הסכים להאריך את מועד הגיוס.
כעת גם קבלת מעמד ספורטאי עילוי לא עומדת על הפרק והדבר מאיים לקטוע את דרכה של מיכל. הצבא טוען שבין הוכרה כספורטאית מצטיינת ביולי 2012.
גיוסה נדחה כדי לבחון האם מיכל מתאימה להיות "מצטיינת יתרה".
עד אז היא חייבת להתגייס ב-18 באפריל. צריך לקוות שכמו במקרים של בן סהר, יוסי בניון, ניקי פאלי, הדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר עבור מיכל בין.
