גם אני אדליק משואה היום. היא תהיה לזכר קורבנות השואה ששרדו את הנאצים אבל נכנעו לביורוקרטיה הישראלית. לזכר אלה החיים על קצבה שאינה מאפשרת חיים בכבוד, ושותקים, גם היום, מבושה, מפחד, או מחולשה.
גם אני אדליק משואה היום. היא תהיה לזכר אלה שנפלו חללים על אדמת ישראל ומתו בעוני ובשקט, כדי לא להפריע את מנוחת השכנים, קורבנות תאוות הבצע של הקרן ל"רווחת" ניצולי השואה, ושל ההתעלמות המופגנת של ממשלת ישראל ממצבם הכלכלי.
גם אני אדליק משואה היום. היא תהיה לזכר הדם ששפכו ברוני המשק וטייקוניו, שגזלו מיליארדים מתקציב המדינה, והסתפרו על חשבון כספי קצבאות שיקוצצו בקרוב.
אני אדליק משואה של תקווה לימים אחרים, ימים שבהם תאוות הבצע הכלכלית לא תפיל חללים תמימים, אנשים קשי-יום, שבעי מלחמות ולמודי מלחמת הישרדות.
אני אדליק משואה של תקווה לימים שבהם צביעות והתחסדות, העמדת פנים ונוכלויות בכספיהם של ניצולי השואה, כבר לא יהיו מנת חלקנו.
אני אדליק משואה לכבודם של אלפי המתנדבים, העושים למען ניצולי השואה כי מצפונם אינו מאפשר להם לנהוג כמו ממשלת ישראל, ולהעלים עין ולהעלים מיליארדים.
גם אני אדליק משואה היום.
אני אדליק משואה של תקווה לימים יפים יותר, בלי פחד מזרים, בלי שנאה וגזענות, בלי לאומנות ופשיזם, בלי כיבוש ומחנות מעצר, בלי אלימות כלפי זרים, בלי חומות בלב ומסביב לקו התפר, ובלי מעגלי דמים חוזרים ונשנים של נקמת דם ניאנדרטלית, ובלי צדקנות הנשענת על "צדק היסטורי" על גבו של עם אחר, ובלי חינוך לשנאה, ובלי מיחזור של "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", ובלי בן-ארים, ובן-גבירים, רגבים ודנונים, ואקוניסים, וחוטובלים, וליברמנים, וכל עושי הנציונליזם ועוזריהם.
גם אני אדליק משואה היום. זו תהיה משואה של תקווה לימים שבהם עם סגולה יחזור להיות סגול במקום אדום מדם. לו יהי.
