ערב יום השואה והגבורה כאשר בפתח יום הזיכרון לחללי צה"ל, אמצעי התקשורת השונים עמוסים בסיפורים ושירים מרגשים. בניגוד מוחלט למעמדים המרגשים, שומעים בתקשורת כיצד תוקפים ופוגעים באכזריות בקשישים ומוגבלים.
בערב יום השואה והגבורה אנשים שונים, בכירים פחות ובכירים יותר, נואמים נאומים חוצבי להבות, מתראיינים באמצעי התקשורת השונים, מספרים בהערצה על גבורת הניצולים והחללים וגורמים לרובו להזיל דמעה, כך יעשו גם בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. אני מתבונן בנואמים וחושב על הנכים והמוגבלים במדינת ישראל. תחושת קבס וגועל עולה בי כאשר אני נזכר כיצד רמסו ורומסים ברגל גסה ובאכזריות רבה, את זכויות החלשים במדינה, יום יום, שעה שעה: קשישים, נכים, ניצולי שואה, מוגבלים ונכי צה"ל.
אתם! כן, אתם! אלה שנואמים נאומים חוצבי להבות ממרומי מעמדם הנוח והמפנק, אתם שמנסים לגרום לנו להתרגש כל פעם מחדש מהנאומים שכתבתם או כתבו עבורכם, כאשר בכל משבר כלכלי אתם פוגעים בנכים ובחלשים, חלילה לא במשכורות השמנות שלכם. אתם לכאורה מעודדים ונותנים יד לתופעות של רמיסת זכויות נכים, האשמה בעיקר בכם, אתם הדוגמה האישית השלילית. יש אמרה עתיקה: "הדג מסריח מהראש"! ואכן הראש מסריח ושאר הדג נידבק בסירחון.
מדינת ישראל מתהדרת באצטלה של מדינה מודרנית ומוסרית, האמנם? אם כך מדוע החלשים נפגעים כל פעם מחדש? מדוע אין חוק המחייב להעניק לנכים, לקשישים ולמוגבלים את מה שמגיע להם בזכות, גם אם אינם מודעים לזכויותיהם? מדוע מסתירים מהם את זכויותיהם?
מדינת ישראל מתגאה במורשות למיניהן: מורשת הגבורה, מורשת רבין, מורשת כזאת ומורשת אחרת. ואני תוהה היכן נעלמו מורשת המוסר הבסיסי, מורשת שמירת כבוד הנכים והמוגבלים, מורשת "והדרת פני זקן"?
פשע נגד חסרי ישע
המחוקקים במדינת ישראל דאגו לכמויות לא מבוטלות של חוקים, תקנות, הטבות וזכויות שנועדו להגן ולהקל על נכים ומוגבלים, אבל מנגד יש קשר של שתיקה כאשר בכוונה תחילה לא מיידעים את המוגבלים והנכים על הזכויות שמגיעות להם. גרוע מכך, במקרים רבים מסתירים או מונעים מהם את מה שמגיע להם בדין!. זה בעיניי פשע, אחד הפשעים הגרועים והשפלים ביותר, פשע נגד חסרי ישע. על פשעים כאלה צריכים האחראים לעמוד לדין ולהיענש בחומרה, למען יראו ויראו, להעניש לא רק את הפקידים השונים שאינם מיידעים את בעלי הזכויות על זכויותיהם, גם האחראים עליהם נושאים באחריות ואולי אחריות כבדה יותר!.
בגלל לכאורה פושעים ופשעים אלו נוצרו מערכות אלטרנטיביות: עורכי דין מומחים בנושא וחברות המתמחות בזיהוי וחשיפת זכויות שנמנעו מנכים ומוגבלים. כך מאלצים את החלשים להילחם על-מנת לקבל את זכיותיהם המגיעות להם בדין. גורמים לחלשים, שבדרך כלל גם המצב הכלכלי שלהם בכי רע, לבזבז כסף שאין להם, על-מנת לקבל את המגיע להם בזכות ולא בחסד. לכן, מחוסר אמצעים, נכים רבים מוותרים על המאבק, אינם מקבלים את המגיע להם ומצבם הכלכלי, הנפשי והבריאותי מידרדר מדחי לדחי. מצד שני המערכות האלטרנטיביות פורחות, משגשגות ומתעשרות על חשבון הנכים והחלשים.
אני ואחרים כמוני שואלים: היכן הצדק? היכן המוסר? היכן המורשת? היכן ההיגיון?
בימים טרופים אלו המסמלים שואה ותקומה, אני קורא לחברי הכנסת החדשים ולממשלה: תתעוררו! תפסיקו לזרות חול בעיניים, תפסיקו לטמון את הראש בחול, תתחילו לדאוג לכך שכל הנכים והמוגבלים יקבלו את זכויותיהם ובזמן, תדאגו שמי שלא קיבל או יקבל את זכויותיו ובזמן, יקבל פיצוי כפול ומשולש והאחראים יענשו בחומרה כראוי.
