הנה לכם רעיון מקורי לתקציב מדינה שיעבור בכיף, לשביעות כולם – כולל הבור הענק בגרעון.
לצערי לא יפורסם הרעיון ברבים, ורק קוראיי הנאמנים באתרים הנהדרים שמאפשרים לי להביא דבריי – יוכלו ליהנות ואולי לדאוג להעביר את הדברים הלאה. למה אין בישראל במה רצינית לעמך? סתם קנאה... של עיתונאים... כלכלנים... עורכים... וכל מי שיש לו אפשרות להביא את הרעיון להתגלגל לכלל ביצוע.
מה הרעיון?
פשוט להפליא. מבט הפוך על דרך קבלת ההחלטות, ולמעשה ניתוב דרך לחשיבה חדשה שגם מביאה תוצאות חדשות.
מה גודלו של תקציב המדינה? כך וכך מיליארדים. נניח שמשהו בסביבות 300 מיליארד ש"ח.
מה גודלו של הבור התקציבי? זה שאם לא נסתום אותו יוביל אותנו להיות חס וחלילה כמו יוון?... 40 מיליארד ש"ח.
ניקח 40 מיליארד ש"ח (במזומן) מעוגת התקציב, ונשלם מיידית את חובנו ל"בור".
כמה נשארו? 260 מיליארד ש"ח.
יופי. מה שנעשה כעת זה את ההפך ממה שמתכננים באוצר... לקצץ, לקצץ, לקצץ...
אנחנו לא נקצץ. אנחנו נקציב לכל משרד ממשלתי את המגיע לו – על-פי קבלות, וכל זה מתוך התקציב שעומד כעת על 260 מיליארד ש"ח.
קבלות? איזה קבלות?
בבקשה, דוגמה: משרד הביטחון. יבוא שר הביטחון ויבקש את תקציב משרדו. ישאל שר האוצר: כמה ולצורך מה אתה זקוק לתקציב? יביא לו שר הביטחון רשימת הוצאות כגון: שכר אנשי הקבע, קניית מטוסים, קניית פצצות, קניית צוללות... ואז יחליט שר האוצר על מה כדאי לשלם – ועל מה כדאי לוותר למען קיומה התקין של מדינת ישראל.
שימו לב ליעילות שמבצבצת בין שורות הרעיון הזה.
הרי אפילו שר הביטחון איננו מעורה בנעשה בכל פרט במשרדו, שכמו שר האוצר החדש – חדש גם הוא במשרד הביטחון. אם זו הדרך להביא קודם כל את השר הממונה להבין בדיוק היכן הולך הכסף במשרדו – אין דרך טובה מהרעיון המוצג כאן לפניכם.
בואו נבדוק נקודה רגישה שרבים כבר שמו עליה מזמן עין והורו בהזדמנויות רבות גם באצבע: עלות שכר אנשי הקבע. מישהו באמת חושב שאין כמות לא מבוטלת של אוכלי חינם מלאי פלאפלים על הכתפיים שמנפחים את התקציב ללא כל פרופורציה לצרכי הביטחון?! שאלה רטורית...
כך אפשר לעבור ממשרד למשרד ולהכריח את השרים להתחיל קודם כל לעשות שיעורי בית בתוך השטח עליו הם ממונים, ואחר-כך לבוא ולדרוש, כאשר ברור להם שכל סעיף ייבדק בטרם יאושר התשלום עבורו.
בגדול, לא רק שלא יהיה צורך בכל מיני קיצוצים מיותרים ושבלוניים (כמו העלאת מיסים לדוגמה) פרי עבר קודר של ממשלות ישראל האחרונות שלקחו את העבודה המוטלת עליהן בזלזול מופגן, אלא שגם העוגה הכוללת תהיה ברורה מראש ולא תאפשר כל חריגה מתקציב המדינה האחראי.