X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  ספרים
"פרוזאק בייבי" - נובלה ספרותית המסופרת מנקודת מבט ייחודית ושנונה של עובר ברחם אמו - עשויה מחומרי המציאות של חייו ועיסוקו המקצועי של מחבר הספר - גידי קורן - פרופסור לרפואת ילדים ולתורת התרופות והרעלים באוניברסיטת טורונטו, חוקר בינלאומי, מלחין וסופר
▪  ▪  ▪
פרופסור גידי קורן [צילום: בת שבע קורן]
פרוזאק בייבי / גידי קורן

"פרוזאק בייבי" הוא נובלה ספרותית מקורית ומפתיעה, המסופרת מנקודת מבט ייחודית ושנונה של עובר ברחם אמו, אשר מגלה לחרדתו כי היא שוקלת לבצע הפלה.
אין מדובר כאן במדע בדיוני, כי אם בנובלה ספרותית העשויה מחומרי המציאות של חייו ועיסוקו המקצועי של מחבר הספר - גידי קורן - פרופסור לרפואת ילדים ולתורת התרופות והרעלים באוניברסיטת טורונטו, חוקר בינלאומי, מלחין וסופר.
נקודת המבט המיוחדת של העובר, גיבור הספר, מעניקה לו יתרונות רבים על פני המבוגרים החיים בסביבתו הקרובה, בעולם שמחוץ לטריטוריה הבלעדית שלו ברחם אמו. המבוגרים אינם יודעים עליו דבר בעוד הוא עֵד סמוי לסודותיהם הכמוסים והאינטימיים ביותר, שומע ויודע גם את מה שהם אינם יודעים על עצמם. הוא מבקר ומוכיח אותם, מלגלג עליהם בעת הצורך וגם חושד בהם ופוחד מהם. הוא מודע לכך שקיומו ועתידו תלויים בחסדם וביכולת שלהם להתגבר על בּוּרוּת ועל דעות קדומות.
עולמם של המבוגרים נראה בעיניו קטנוני, מסוכסך, מלא בּוּרוּת ופחדים קמאיים, המביאים אותם להסיק מסקנות שגויות. הם מוצגים על ידו, לעִתים, באור נלעג ומגוחך משום שהם חסרי אונים, חלשים, לא מעודכנים, נמהרים ונוטים להיות ניזונים מ"עצות סבתא" מיושנות ופרימיטיביות.
העובר מעוצב כדמות עגולה ומתפתחת, דמות של מספר המודע היטב למגבלותיו. למרות שהוא צף כדג באקווריום מי-השפיר של אמו ונעדר כל אפשרות של תקשורת ממשית עם סביבתו, חוש השמיעה שלו מפותח היטב והוא שומע ומבין את המתרחש סביבו. מאחר שיש לו יכולת לוגית להקיש היקשים, הוא משכיל להסיק את המסקנות הנכונות הרבה לפני המבוגרים בהם תלוי קיומו. הוא ערני ונבון, ניחן בתפיסה מהירה, בחכמת-חיים אינטואיטיבית, בסקרנות בלתי-נלאית, ברגישות רבה ובחוש הומור.
שנינותו ותבונתו וחוש ההומור בו ניחן, מביאים אל הסיפור תובנות מפתיעות. זהו סיפור מרתק, מכמיר לב ומעורר קשת רחבה של תגובות.
על המחבר
גידי קורן, אחד הישראלים המצליחים בעולם, הוא פרופסור לרפואת ילדים ומומחה לפרמקולוגיה קלינית ולטוקסיקולוגיה (תורת התרופות והרעלים). מאז שנת 1986 הוא חבר בכיר בסגל בית החולים "Sick Kids" ובאוניברסיטת טורונטו. הוא ממלא תפקידי מפתח בארגונים מדעיים קנדיים ובינלאומיים ומרצה תדיר באוניברסיטאות וכנסים רפואיים ברחבי העולם. בעל קתדרת מחקר באוניברסיטת אונטאריו המערבית.
פרופ' קורן הוא המייסד והמנהל של תוכנית Motherisk - קבוצת המחקר הגדולה בעולם לחקר השפעתן של תרופות בהיריון על היילוד. התוכנית זוכה למוניטין בינלאומי ופרסים, ורופאים מיותר מחמישים מדינות התמחו בה. ביניהם כשלושים רופאים ישראלים. בימים אלה שוקד פרופ' קורן על הבאת התוכנית לאוניברסיטת ת"א בזכות תרומה גדולה של חברת תרופות קנדית.
על עבודתו הרפואית ומחקריו הייחודיים והמקוריים זכה פרופ' גידי קורן בפרסים בינלאומיים יוקרתיים; ביניהם: פרס רול פאלמר, ארה"ב, 1997, פרס פולסון, נורבגיה 2011 ופרס רשות המחקר הקנדית CIHR, 2012.
בין תגליותיו פורצות הדרך: מדידת שרידי חומרים תרופתיים בשיער של ילודים מאפשרת לבדוק אם העובר נחשף בעת ההריון לתרופות שעלולות להיות מסכנות חיים; תינוק שעובר ברית מילה זוכר את הכאב לאורך זמן רב.
יליד קריית-אונו (1947). סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א (1974) ואת התמחותו ברפואת ילדים בבית החולים שיבא תל-השומר (1980). את שירותו הצבאי עשה כחובש קרבי וכרופא מוטס ביחידה 669.
עבודתו השוטפת בטורונטו אינה מונעת ממנו להמשיך ולהחזיק את ביתו בישראל והוא מרבה לעבוד בשיתוף פעולה עם רופאים וחוקרים ישראלים ללמד ולהרצות בארץ.
בשנת 1992 הקים גידי קורן בבית החולים לילדים של טורונטו את התיאטרון הראשון בעולם שבו הצוות הרפואי מופיע באופן קבוע בפני הילדים המאושפזים. ההצגה הטיפולית "זנבות" מפרי עטו, שברה את השיא העולמי במספר הצגות שמועלות בהמשכיות בתיאטרון ילדים כלשהו והיא רצה בהצלחה מרובה כבר כעשרים שנה.
במהלך חייו מנהל גידי קורן בקביעות שתי קריירות מקבילות. בצד היותו רופא ילדים הוא מוזיקאי ומלחין של למעלה מארבע מאות שירי זמר ישראלים, שרבים מהם חדרו למחזור הדם של הזמר העברי. בהיותו קורא ואוהב מושבע של שירה, הלחין קורן עשרות רבות של שירי משוררים (נתן יונתן, זאב ז'בוטינסקי, רחל, זלדה, אמיר גלבוע, נתן זך, יהודה עמיחי) שחלקם ("כמו בלדה" "פתאום קם אדם בבוקר" עם שלמה ארצי) הפכו לקלאסיקה. שירו, "שיר משמר - שיר הנשמרת", דו-שיח מוזיקלי על-פי שיריהם של נתן אלתרמן ובתו תרצה אתר, הוקלט באפריל 2011. שירו האחרון "זה הזמן שכואב" על-פי מילותיו של נתן יונתן הוקלט בספטמבר 2012.
קורן פעיל מאוד בחיי הקהילה היהודית והישראלית בטורונטו. החל משנת 1992 הוא מכהן גם כעיתונאי ומפרסם בקביעות טור דו-שבועי, בנושאי תרבות ואקטואליה יהודית וישראלית, בעיתון המרכזי של יהדות קנדה - Canadian Jewish News. טורו של קורן הוא המדור היחיד המתפרסם בעיתון זה בשפה העברית.
ספרי המחבר - ספרות מקור: "שובי דובי" - הוצ' ספרית פועלים,1977; "זלמן יש לו מכנסיים -"הוצ' דליה פלד, 1977; "הדובון והבובה" - הוצ' יבנה, 1977; "הבובה שלי" - הוצ' יבנה, 1978; "הטיול לארץ התווים" - הוצ' ויזארט, 1978; "מיס פטיקוט" (סדרה בת 5 ספרים) - הוצ' יבנה, 1980; "מחלקת ילדים" - הוצ' דליה פלד, 1980; "תותי חולה" - הוצ' ספרית פועלים, 1981; "פיץ העכבר" (סדרה בת 4 ספרים) - הוצ' ויזארט, 1983-1986; "העיקר הבריאות" - לקסיקון רפואי לילדים שרוצים לדעת - הוצ' יבנה, 1988.
ספרי מקור שתורגמו לאנגלית: The Adventures of Shoobi Doobi Bear - Published by Kidfest International - Avshalom Rubin, 1987; Get Well Soon - Paul Goes to Hospital Published by Kidfest International - Avshalom Rubin 1987.
ספרים שנכתבו במקור באנגלית: Taills - (A Musical play) The kid in us Publishing House, Toronto, 1992; Children of Neverland -The kid in us Publishing House, Toronto, 1997; Sock Dragon - Amazon, 2012.
פרסומים רפואיים (2011-1982): 15 ספרים רפואיים שראו אור בהוצאות ספרים ידועות בקנדה ובצפון אמריקה ותורגמו לשפות רבות, בהן גם לעברית. 1,450 מאמרים מחקריים בתחומי התמחויותיו הרפואית, שפורסמו בכתבי-עת רפואיים ברחבי העולם.

מתוך הספר

1 בינואר
נוצרתי אתמול בלילה. למעשה זה היה היום בחמש לפנות בוקר.
שירלי (זאת אִמי, או לפחות אמי הביולוגית) ותום (ניחשתם! אבי הביולוגי, ספק אם הוא יהיה אבא שלי) שבו ממסיבת סילבסטר בשעה ארבע לפנות בוקר והיו שתויים למדַי. אני לא בטוח שהיא הייתה ערה בעת חילוף הנוזלים שהתרחש ביניהם בשעה חמש. ודאי שלא הייתה ערנית מספיק בכדי להבחין שתום לא השתמש בקונדום.
הם התעוררו בשלוש אחר-הצהריים ועשו את זה שוב. הפעם היא הזכירה לו להשתמש באמצעי מניעה. האם היא מודעת למה שקרה ביניהם אתמול בלילה? כמה זמן הם כבר ביחד? כנראה שאני לא יכול לצַפות ליותר מִדַי תשובות כשכל-כולי בגודל של תא מיקרוסקופי.
3 בינואר
אני מאוד עסוק בהתחלקות ליותר ויותר תאים. אני מצוי באמצע המסע שבין החצוצרה לרחם. אבל כשיש לי רגע פנוי אני לא יכול שלא לשאול את עצמי - אילו שירלי ידעה שהיא בהיריון כבר משלשום - האם הייתה ממשיכה אותו? קרוב לוודאי שלא.
8 בינואר
היום אני בן שבוע. לפני כשעה הגעתי לרחם, סוחב עלי את עשרת אלפי התאים של גופי. אני נראה כמו תות זעיר.
תום לא היה כאן מאז סילבסטר. שירלי מדוכאת מאוד. היא סיפרה בטלפון לחברה הטובה שלה, איילה, שעם הפרוזאק היא מרגישה הרבה יותר טוב. אין לי מושג מה זה פרוזאק, אבל נדמה לי שזה משהו שהיא לוקחת כדי להרגיש טוב יותר.
10 בינואר
תום הגיע אתמול בלילה. מן האופן בו הם משוחחים ביניהם אני מתרשם שהם נפגשו רק מספר שבועות לפני סילבסטר. הוא לא גר כאן, אבל הוא עושה לשירלי טוב ואומר דברים שגורמים לה לצחוק יותר מאשר עם כל אדם אחר שהיא פוגשת. נדמה לי שגם היא מאוד מוצאת חן בעיניו. שמעתי אותו אומר לה שהיה רוצה להיות איתה לתמיד. אולי הוא אומר לה את זה רק כשהם שוכבים קרוב-קרוב והוא מבקר בגופה. אני נמצא בסביבה זמן קצר מִדַי מכדי להבין. כך או כך - אין לי כל ספק שכרגע אין להם שום תוכניות למשהו כמוני כי מאז שהיא הרתה אותי תום ביקר אותה כבר חמש פעמים ותמיד היא מזכירה לו להשתמש בקונדום. אתמול בלילה, כשנגמרו לו הקונדומים, הם עשו משהו בחלק אחר של גופה של שירלי, אבל אני לא יודע מה והיכן.
קצת עצוב לי בשבילה. לו רק יכולתי לצעוק או להיעלם... אבל עכשיו אני כבר נטוע עמוק בתוך דופן הרחם ותוך זמן קצר אתחבר גם לזרם הדם שלה.
17 בינואר
אני כבר כמעט בן שלושה שבועות והגודל שלי הוא מספר מילימטרים. שירלי מצפה למחזור החודשי שלה בכל יום, אבל בגללי המחזור שלה כמובן לא יגיע ואז היא תבין מה קרה.
בחיי היום-יום שלה היא עובדת עם הרבה אנשים. היא מייעצת להם בענייני בתים ומנסה למכור להם אותם. אני שומע הרבה את המילה "נדל"ן" (מה זה נדל"ן?).
24 בינואר
למרות שאני כבר כאן, לשירלי היה דימום קל והיא חשבה לתומה שזה המחזור החודשי שלה. משך הדימום היה אומנם קצר מתמיד אבל היא לא הבחינה בהבדל. זה כנראה ייקח עוד מספר שבועות עד שהיא תדע על קיומי.
31 בינואר
תום עבר היום לגור אצל שירלי. נשמע לי שטוב להם ביחד. הוא מדבר איתה על העתיד. נדמה לי שהוא קצת מבוגר ממנה ורואה את החיים בצורה שונה. שירלי סיפרה לחברתה איילה שהיא עדיין איננה בטוחה לגביו. היא זקוקה ליותר זמן, בעיקר אחרי מה שקרה לה עם שני החברים הקודמים. מעניין מה קרה לה איתם.
12 בפברואר
לפנות ערב תום לקח את שירלי לבית הוריו כדי לערוך לה איתם היכרות והיא מאוד התרגשה. אִמו של תום מאוד מצאה חן בעיניה. כשהן ישבו במטבח ושתו קפה, אמו של תום סיפרה לה שתום תמיד חלם שיהיו לו הרבה ילדים (הפתעה הפתעה! הוא כבר בדרך להגשים את חלומו אבל עדיין לא יודע על כך דבר). ואני - כל כולי היום בגודל של גרגר מלח...
16 בפברואר
תום מרבה בנסיעות. הוא מתקשר לשירלי משדות תעופה ומלונות. בשבוע שעבר התחילו תום ושירלי להשתמש במילה "אהבה". הם "עושים אהבה", הם אומרים בקול רם שהם אוהבים זה את זו ומשתמשים הרבה במילים "אהובי" ו"אהובתי". זה די מבלבל. אחרי הכול אני רק בן שישה שבועות.
19 בפברואר
לשירלי הייתה היום פגישה עם הפסיכיאטר שלה. הוא היה מאוד מרוצה ממצב רוחה הטוב ואמר לה: "תום, או פרוזאק, או שניהם ביחד - למי איכפת, שירלי, העיקר שאת מרגישה טוב!"
20 בפברואר
הבוקר היו לשירלי בחילות קשות. תום אמר לה שהם לא ילכו שוב למסעדה התאילנדית הזאת.
22 בפברואר
זה כבר היום השלישי ששירלי מקיאה. זה קורה לה בכל בוקר. אחר-כך זה חולף והיא הולכת לעבודה.
היום היא הלכה להתייעץ עם רופא המשפחה שלה. הוא הקשיב לסיפור על המסעדה התאילנדית ובכל זאת החליט לערוך לה מספר בדיקות מעבדה.
23 בפברואר
היום צלצלה האחות מן הקליניקה של הרופא למשרדה של שירלי ובישרה לה שהיא בהיריון. שירלי הייתה המומה. כל חבריה לעבודה חיבקו אותה ואיחלו לה מזל טוב. תום בא מיד כדי לקחת אותה הביתה. הוא היה נרגש מאוד.
27 בפברואר
אמא של שירלי צלצלה. לא הצלחתי לשמוע מה היא אמרה, אבל שירלי הייתה מאוד נסערת ומדוכאת. השיחה ביניהן הייתה קשורה איכשהו לתרופה שהיא לוקחת. נאלצתי להמתין עד שתום חזר הביתה כדי לשמוע את הסיפור המלא. הסתבר לי שאמא של שירלי אמרה לה שתרופות יכולות לגרום לנזקים חמורים לתינוקות ברחם, ושהיא קראה על זה בדיוק אתמול בעיתון "לאשה". היה כתוב שם שישנן תרופות שיכולות לגרום לתינוקות להיוולד בלי ידיים או בלי רגליים או אפילו בלי מוח. אבל לי דווקא יש ידיים, יש לי רגליים וגם את כל האצבעות! בקשר למוח? עובדה! אני שומע, אני מבין, זה המוח, לא? זה נכון שאני לא יכול לדבר, אבל תאמינו לי- גם אתם לא הייתם יכולים להוציא הגה אם הייתם תקועים בתוך אקווריום עם פה מלא מים. אני מנסה לזוז ולבעוט כדי ששירלי תדע שאני בסדר: הלו! יש לי את כל מה שצריך, את יכולה להירגע!!.... אבל שירלי לא שומעת אותי, היא עדיין לא מרגישה את הבעיטות שלי והיא מודאגת ומבולבלת מאוד.

פרוזאק בייבי - יומנו של עובר; מאת: גידי קורן; עורכת: נילי כרמל-יונתן; איורים: ג'ודית אשר; הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים; 95 עמודים; 84 ש"ח
תאריך:  21/04/2013   |   עודכן:  21/04/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 יהודה עמיחי
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
משה חסדאי
'הרוח החיה' מתעד את חיה ביילסקי את חייה ומסריה, כפרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי. סיפור חייה הוא סיפורה של משפחת ביילסקי והאחים טוביה, עשהאל, זוס ואהרן ביילסקי אשר בנו יחידה פרטיזנית לוחמת, שבסוף 1942 כבר היו בה 200 בני אדם
ציפי לוין
ספרו האחרון של רמי בר-אדון, הבעלים של "פלפל", "קזוארינות מתות זקופות", אינו מתחמק מרגעים עצובים, רגעי שכול ומוות, והם המזכים אותו בתואר טרגי-קומי ואף גרוטסקי
יוסף אליעז
"זכרונות אחרי מותי" שכתב יאיר לפיג הוא ספר מעולה, משובץ באנקדוטות מקסימות, ישו בו שוב ושוב שיאים מפתיעים. מומלץ בכל פה לקרוא את הספר לאט וליהנות מכל שורה
ציפי לוין
מהי שפה משפטית? מהו חוזה? מהי עצומה, מהו נייר עמדה, מהי הצעת חוק, מהו כתב תביעה? מהי שפת גוף ואיך אפשר להיעזר בה? על שאלות אלה ונוספות עונה ספר הילדים "לשחרר נמר"
אורי מילשטיין
פרק 12 מספרו החדש של הפילוסוף הביטחוני וההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין 'הופקרו למוות' על אחת הפרשות הקשות במלחמות ישראל: פרשת קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות    כיצד עברה על חברי ניצנים תקופת השבי במצרים; הפתעתם על שהושמצו כשחזרו מן השבי; דרישתם להקים ועדת חקירה; מסקנות ועדת החקירה של צה"ל; מסקנות חקירותיו של המומחה האסטרטגי, יוסף דוריאל, שאחותו שולמית נרצחה ע"י המצרים אחרי הכניעה ושנפטר בימים אלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il