אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון החדש, הבטיח בנאום במעלה אדומים שתוך שנה, שנה וחצי, נראה בתים נבנים בשטח E1. ההבטחה הרשמית לבנות את E1 ניתנה, כידוע, על-ידי ממשלת נתניהו וע"י נתניהו בעצמו, במסגרת התגובות על ההפרה היסודית של הסכמי אוסלו ע"י אבו מאזן, בפנותו לאו'ם לקבל סטאטוס של מדינה, למרות שהדבר נאסר עליו במפורש באותו ההסכם. אם מסתכלים היום על מה שנשאר מן התגובות האלה, לא מוצאים כמעט כלום. מי שבאמת ובתמים ראה בהסכם אוסלו אסון לאומי ובכייה לדורות, היה מתייחס להפרה זו כאל הזדמנות פז, חד-פעמית, להשתחרר מן המארה הזאת ולהציל את העם והארץ ממצב קטסטרופאלי, מעשה ידיהם של ביילין, פרס ומרעיהם.
אולם נתניהו לא באמת מתנגד לאוסלו, למרות התנגדותו בהיותו באופוזיציה. משחקו הכפול, שהגיע לשיא בנאום בר-אילן והמאפיין את כל מהלכיו כראש ה
ממשלה וראש הליכוד, גרם להשחתה פוליטית עמוקה של הממשלה והמפלגה כאחד. אין ספק, שזה הגורם העיקרי למכה הקשה שהוכה הליכוד בבחירות האחרונות, והימנעות הליכוד מלעשות את חשבון הנפש הזה עד היום היא חלק בלתי נפרד מן הריקבון הזה - כפל דיבור, טיוח וטשטוש האמת, השתלטות תרבות של שקר. לא מתוך אנטישמיות התבטא ראש ממשלת צרפת דאז, סרקוזי, שאינו מאמין לאף מילה של נתניהו, בעוד בן שיחו, הנשיא אובמה, נאנח ומשמיע דברי הסכמה. הם התנסו בתרבות הקלוקלת שמילה אינה מילה והבטחה אינה הבטחה במשך חודשים ושנים. הנזק לתדמית ולאינטרסים של מדינת ישראל אינו מדיד כמו תוצאה של בחירות, אבל הוא ללא כל ספק קיים.
רק יתרון מפוקפק אחד יש לאדם שרואים בו שקרן מועד: שקריו מנטרלים זה את זה. כאשר האיש מצדד בפומבי במדינה פלשתינית בלב ארצנו, מתנחמים נאמני א"י שחזקה עליו שהוא משקר. לעומת זאת, כשהוא משמיע קולות פטריוטיים, גם מחנה השלום מתנחם בהנחה שהוא משקר.
פרשת הבנייה בירושלים היא דוגמה טובה. בנושא הזה נתניהו אינו מקמץ בהצהרות חגיגיות ובהבטחות מפורשות, והנה דלף מלשכתו של שר השיכון החדש, שבפועל א י ן בנייה בחלקי ירושלים ששוחררו בששת הימים. כל פעם, משרד ראש הממשלה דוחה ודוחה באמתלאות שונות, שה'י ופה'י קוראים לזה בעברית - שבת היום, פסח היום - ובלשון הימים האלה: ביידן היום, אובמה היום, קרי היום, הייגל היום, וכאשר האמריקנים ממצים את דרג א' שלהם יש דרג ב' ודרג ג', ושגריר וקונסול יש תמיד. בשורה התחתונה - ההקפאה בירושלים נמשכת, וכל השאר אחיזת עיניים.
דוגמה טובה הוא אכן שטח E1. ב-6.12.12 ביקרו ראש הממשלה וכמה משריו בעיר ברלין, שם נפגשו בין השאר עם הקנצלרית מרקל, שהביעה אי-הסכמה פומבית להחלטת ממשלת נתניהו לבנות את E1. כשנשאל על כך נתניהו במסיבת עיתונאים, נתן תשובה טיפוסית בכפל הלשון שלה: פתח במליצה : "זו הארץ שבה היהודים חיים זה 4000 שנה.. כאן לא תשתנה שום
מפה", אבל כשנשאל ספציפית על E1, השיב : "עד כה התקדמנו רק בתכנון. נפעל בהמשך בהתאם למה שהפלשתינים יעשו. אם הם לא יעשו צעדים חד-צדדיים, גם לנו אין כוונה לנהוג כך".
לתשומת ליבו של השר אורי אריאל, כאן נתניהו מודה במפורש שכאשר העביר בממשלתו החלטה בלתי מותנית לבנות ב-E1, מלכתחילה לא התכוון לקיימה ולבנות בשטח, אלא "לתכנן" על גבי נייר בלבד, והנייר כידוע סובל הכל. אלא, שזו ממשלתו החדשה של נתניהו, שבה שלטונו יותר מוגבל: בסיעתו 31 חכ'ים מול 31 חכ'ים בסיעות 'יש עתיד' ו'הבית היהודי', שבוודאי ובוודאי בזאת הם מאוחדים -
להנהיג סגנון חדש של שלטון, שהשקר לא יאפיין אותו. בין היתר, שלטון המתייחס ברצינות להחלטות ממשלה ולהבטחות שרים. אם כן, לא נתניהו לבדו אמור לקבוע, כיצד להתייחס להחלטת הממשלה בעניין E1, גם האמינות של
יאיר לפיד ו
נפתלי בנט מוטלת כאן על כף המאזנים, ואלה - יושרתם היא כל מה שיש להם, על ז ה הם נבחרו.
ועוד מאותו הדבר:
התבשרנו, ששלטונות רמאללה וה
מלך הירדני הגיעו להסכם, לפיו מועברת הסמכות על הר הבית לידי המלך. תשאלו: מי הסמיך את
מחמוד עבאס לעשות דיספוזיציות במקום הכי מקודש לעם היהודי ? וממשלת ישראל, האמורה להיות השליטה במקום הזה מכוח חוק הסיפוח של העיר למדינת ישראל, מה יש ל ה לומר בנדון? אבקש סליחה מראש אם יתברר שאני טועה, אך באפי עולה מן ההסכם הזה ריח רע, ריח של שותפות ישראלית, בשתיקה, לעסקה המוסרת למלך זר את מקום מקדשנו.
לזאת מתחברת ההתנהגות המבישה וההתעמרות הבלתי חוקית של המשטרה ביהודים דתיים המבקרים בהר וגם התמיהה, מה קרה לגשר העולה לשער המוגרבים, שהעירייה קבעה שהוא סכנת נפשות למשתמשים ? מה קרה לתוכניות הבינוי של גישה בטוחה ומכובדת ? הדברים פורסמו בשעתו, אך לא התייחסו אליהם ברצינות - המלך עבדאללה לא הסכים! וכאשר פרץ הסקנדל האחרון שחוללו הנשים, שדבר לא חסר להן בחיים חוץ מלהניח תפילין בכותל, והועלתה האפשרות להרחיב את רחבת הכותל הקיימת כלפי דרום - לא למקום החפירות הארכיאולוגיות שאינו מתאים, כי אם ברצף אחד עם הרחבה הקיימת - שוב שמענו שהדבר אינו אפשרי ללא הסכמת ירדן, שמן הסתם לא תינתן.
מכאן, שההסכם בין רמאללה לרבת עמון על הר הבית אינו הזוי וגם אינו מחדש הרבה, הוא רק מעניק גם למתחזה הפלשתיני מעין מעמד, ובפועל משקף מצב קיים שמדינת ישראל היא צד לו, וכרגיל בשיטת נתניהו - מתחת לשולחן, ב-דילים נסתרים והרחק מעין הבוחרים, שרק מדמים לעצמם שהם חיים במדינה דמוקרטית.
אולם נתניהו יכול היום לחטוף מעשי מדינה נמהרים רק מאחורי הגב, כפי שעשה עם ההתנצלות האומללה בפני הטורקים, שכבר מתפוצצת לנו בפנים. בגלוי ולעין השמש יש היום לשתי המפלגות 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' הכוח ליטול חלק ממשי בשלטון, ומכאן גם אחריותן. ברמה ההצהרתית, לפחות, לפיד מחייב שלטון ישראלי מלא בירושלים ומתנגד לחלוקתה, והתייחסות רצינית להצהרות היא מסימני ההיכר המובהקים של "הפוליטיקה החדשה". אם כן, ירשמו נא לפניהם השרים לפיד ובנט: "צדקה מתחילה בבית", בליבה של בירת ישראל. טרקטור של הווקף עובד על הר הבית, והמשטרה ורשות העתיקות מתעלמות, כי מישהו מסתמא רמז להן להתעלם. האם הם לוקחים אחריות על ההפקרות הזאת ?
ריח רע עולה מסיפור נוסף שקיבל בימים האחרונים פרסום רחב. מדריך טיולים גילה במערה בגוש עציון עמוד מפואר ועליו כותרת מתקופת מלכי יהודה, והכל מסכימים שהממצא הוא בעל ערך היסטורי עצום. המומחים אומרים שחפירות במקום עשויות לגלות בפעם הראשונה ארמון מלכותי באתרו, שבחלקיו לא נעשו שימושים משניים. רץ אפוא מגלה האתר, נרעש, לבשר לאנשי רשות העתיקות על תגליתו, אך מצא שהם אינם מתרגשים. מתברר, שהם ידעו על האתר מזה זמן רב. הם לא חלקו, חלילה, על חשיבות התגלית, אבל רמזו שהדבר חייב להישמר בסוד וכי יש בעייתיות במיקומו של האתר - מרחק מה, אם כי קטן, מתוואי גדר ההפרדה המתוכנן, בתוך השטח הבמרכאות-'פלשתיני'. את מקום הממצא אין מגלים, פן יישדד וייהרס, באין עליו כל שמירה. הצבא הודיע לאזרחים המודאגים, כי הוא מוכן לקבל עליו את השמירה במקום כל ימי החפירות. ובכלל, האדמה שייכת ליהודי ישראלי! אם כן, מה מונע מרשות העתיקות זה שנה וחצי להתחיל בחפירות ? ומדוע אמרו לאזרחים הטובים "סיתמו את הפה"? מה הסוד כאן?
ריח רע, פוליטי, עולה גם מן הסיפור הזה, חשד שממשלת נתניהו קשרה לעצמה את הידיים לא רק בהר הבית ולא רק בירושלים, כי אם בכל יהודה ושומרון, שם טוענת רמאללה שישראל, כמדינת כובשת, אינה רשאים לגעת בעתיקות, כי השטח כבוש, שייך לריבון המקורי, ומי הוא? העם הפלשתיני! את דוח השופט
אדמונד לוי, המפריך מכל וכל את העמדה ההזויה הזאת, השומטת את הקרקע מתחת למעמדה של ישראל גם בתל אביב - נתניהו מסרב להביא לאישור הממשלה. גם כאן הוא מתחמק, ובדרכים האופייניות לו. בינתיים, הדיפלומטים הישראלים יוצאים אל העולם כשהעמדה המוכתבת להם היא, שאחיזתנו בארץ מבוססת בעיקר על צרכים ביטחוניים ולא על זכויות מוקנות, היסטוריות ודתיות. וכאשר המתחזה הפלשתיני, מצידו, מבסס את תביעותיו בפה מלא על זכויותיו ההיסטוריות כביכול, הם שותקים, ושתיקה כהודאה.
הפניתי כאן את זעקתי לכוחות החדשים בממשלת נתניהו השלישית, אך הם אינם הכתובת היחידה. יש היום בממשלה ובסיעת הליכוד בכנסת חברי ליכוד שאינם מחויבים פחות לארץ ישראל. לדוגמה, ורק לדוגמה - שר הביטחון וסגן שר החוץ, אשר ביניהם מחזיקים ב-90% מן הקלפים של יהודה ושומרון. אלקין יכול להורות לשגרירי ישראל לגלות סוף סוף ברחבי העולם את הסוד הגדול, שארץ ישראל היא ארצם של היהודים. בוגי יעלון יכול לשים קץ, למשל, לגטואיזציה , רבת השנים, של היהודים בחברון, שם נכסי היהודים מתרפ"ט מוחזקים שוממים בידי 'אפוטרופוס' שצויד בהוראות להזניח ולהפקיר, ומן הצד השני - נכסים שנקנו בשנים האחרונות מסורבים היתרי עסקה, כדי למנוע בכל מחיר שהגטו היהודי יגדל ויתרחב.
אני גר בקריית ארבע. העיר אינה מתפתחת, למרות שיש לה עתודות קרקע. המנהל האזרחי, היועמ"שים, החתימות החסרות, אלף עיכובים ביורוקרטיים כביכול תמימים, הכל חובר יחד כדי ללכוד ולכלוא את ההתיישבות היהודית בקורי עכביש דקים, אבל מפלדה. הכל תמים מאוד כביכול, משפטי מאוד, אבל מאחוריו מסתתרת כוונת מכוון לבלום ולסרס את מפעל ההתנחלות, כדי לפנות מקום לחזון המשותף לנתניהו ול'
שלום עכשיו', חזון שתי המדינות.
ירושלים, הר הבית, חברון, ארמון יהודי עתיק בגוש עציון, היישובים מעוכבי ההתפתחות, כולם.
מחכים לשרים ולחכי'ם החדשים, לגאול אותם מקפאונם.