גם אנחנו היינו פעם ילדים,
אהבנו את ל"ג בעומר, על-אף מחאת המבוגרים.
גם אנחנו ליקטנו קרשים ושמרנו עליהם בלילות,
ישבנו ליד הערימה והחלפנו משמרות.
היום, ככל שאני מזדקנת, ועוברות השנים,
הדברים נראים לי יותר מעצבנים.
העגלות, נגנבות מהמרכולים,
עצים נגנבים מהקבלנים.
העשן גורם לנזקים סביבתיים,
שקול כנגד עשרות סיגריות ומוצרי טבק אחרים.
לפני כל חג סוכות, טורחות הרשויות המקומיות,
גוזמות עצים - ומכינות סכך - לכיסוי הסוכות.
האזרחים התרגלו, לא לקצץ בנטיעות בבריונות,
וכולם נהנים מהרעיון ומהשירות.
לא ברור לי מדוע הרשויות אינן יכולות להפעיל יוזמה,
ולהכין באופן מרוכז מקום איסוף לעצים למדורה.
הן צריכות להקצות מקומות מותרים להדלקה,
ולא לאפשר לכלוך ועשן בין בתי השכונה.
