ברחוב נכון 6 בירושלים, לא רחוק מהסינמטק העירוני, שוכן מרכז מורשת בגין צופה אל הר ציון וחומות העיר העתיקה. אלפים, ובהם תלמידי בית ספר רבים, משפחות ויחידים, פוקדים במשך ימות השנה את המרכז, הכולל מוזיאון, ארכיון, ספרייה ועוד, הבאים להנציח פועלו ומורשתו של מי שהיה מפקד האצ"ל ולימים ראש הממשלה השישי של ישראל.
בתוך מבנה המרכז פועלת לרשות המבקרים מסעדה הכוללת גם מזנון בו נמכרים קרחונים, גלידות, שתייה קרה וחמה, ועוד. המזנון נמצא בבעלות ובאחריות הנהלת המרכז. היא מוסרת את הניהול שלו לזכיין מפעיל בחוזה ובסמכותה ובאחריותה לקבוע את כללי ההתנהגות במקום, כולל מחירים.
מאחר שמרכז מורשת בגין הוא אתר הנצחה ומורשת ממלכתי המנוהל על-ידי מועצה ציבורית בה חברים נציגי משרדי ממשלה, כמו משרד החינוך, משרד הביטחון ועוד, ומאחר שחלק ניכר מהמבקרים הם תלמידי בית ספר ומשפחות דתיות עם ילדים רבים, אתה מצפה שהמחירים במזנון במקום כזה, יהיו, אם לא עממיים, לפחות סבירים, ואתה מגלה חיש מהר כי המחירים במזנון שבמרכז לא רק שלא סבירים, אלא אף יקרים מאוד ולא "מביישים" מחירים הנהוגים ב"פיצוציות", במזנונים בחופי הים ובבתי קפה יוקרתיים.
רווח או עושק?
כך למשל, מחיר כוס קפה קטן במזנון עולה 12 שקל; קרחון פשוט רגיל עולה 5 שקלים; גם דברי מאפה לסוגיהם יקרים מאוד, שלא לדבר על ארוחות. לשם השוואה, מחיר כוס קפה במזנון הספרייה הלאומית בירושלים הוא כ-8 שקלים. אני מבין קצת בכלכלה וקובע באחריות כי מחירים אלה יוצרים רווח למוכר בשיעור עשרות רבות ואף מאות אחוזים. לדוגמה: עלות הכנת כוס קפה מסתכמת ב-1 שקל, אולי מעט יותר (כן, זו לא טעות!), אם מוכרים כוס קפה כזו ב-12 שקלים, הרי רווח המוכר מסתכם ביותר מ-1,000%! גם אם ננכה ממחיר זה עלות שכירות, שכר עובדים ועוד, מדובר ברווח של מאות אחוזים. בעברית קוראים לזה עושק.
אין לי טענות כלפי הזכיין מפעיל המזנון. אני מניח שהוא עובד לפי החוק, לפי הכללים וכפי שסיכמו איתו בחוזה. הטענה שלי מופנית כלפי הנהלת מרכז מורשת בגין ומבקש אני לשאול איך זו איפשרה ומאפשרת לגבות מחירים יקרים בדברי מזון בסיסיים במזנון של אתר מורשת ממלכתי זה. רבותיי אנשי מרכז מורשת בגין: זו היא לא מורשתו של מנחם בגין. בגין דיבר ופעל למען צדק חברתי ומתן הטבות ואפשרויות ושוויון לאוכלוסיות הפריפריה. רבים מהבאים למוזיאון הם, כאמור, משפחות דתיות עם ילדים רבים והם לא מגיעים מצפון תל אביב וגם לא מרמת השרון. אני אומר זאת מידע אישי, כי ביקרתי במרכז בגין מספר פעמים רב במסגרות שונות.
סגן ראש מרכז מורשת בגין, משה פוקסמן, מגיב לדברים ואומר: "אתה צודק מאה אחוז, המחירים באמת יקרים, אנחנו חתמנו חוזה עם מפעיל המזנון לחמש שנים והחוזה עומד להסתיים בעוד כשנתיים. אנחנו נבדוק מה אפשר לתקן".
"תאמין לי", אומר לי פוקסמן, "העובדים אצלנו במרכז בגין בגלל המחירים היקרים במזנון הולכים לקנות במקומות אחרים".