כאשר אדם נפגע עקב רשלנות רפואית ורוצה להגיש תביעה, הוא חייב לתמוך אותה בחוות דעת מומחה רפואי. פעמים רבות, בעת קבלת תביעה חדשה בעילת רשלנות רפואית, קיים קושי ניכר ואמיתי לאתר מומחה רפואי אשר יסכים ליתן חוות דעת כנדרש על-פי התקנות. קושי זה, אשר לעיתים גורם לכך שתביעות ממתינות להגשה לבית המשפט לעיתים בין שנה לשנתיים - מקשה על הגשת תביעה בסמוך לנזק שנעשה, והקושי, המבוסס בין היתר על הקשר בין הרופאים בארצנו הקטנה, נקרא "שתיקת הרופאים".
למעשה, תובע פוטנציאלי אינו יכול להשלים את ביסוס עילת תביעתו, שכן לעיתים קרובות בין רופאים החברים בגילדת הרופאים, קיים קשר של שתיקה, חיפוי ולעיתים "השתקה על גבול טיוח המחדל".
בתביעות רשלנות רפואית קיים חשש לעמוד נגד עמית למקצוע, שכן לעיתים מדובר בחברים טובים שעובדים יחד, למדו יחד בעבר וחברים באותו מעגל חברתי ולכן, המומחה אינו רוצה לפגוע במוניטין שהרופא הרשלן ייצר לעצמו. בנוסף, מי שיוצא נגד עמית למקצוע או מוסד רפואי בו הוא עובד, עלול למצוא עצמו מתמודד עם סיכון לנידוי ופגיעה בפרנסה, עד כדי פיטורין.
לעיתים נראה, כי המומחים והרופאים עושים יד אחת בתביעות בהן הגורם הרשלני נובע ממספר גורמים ולא ניתן להצביע על רופא רשלן אחד. כמו-כן, קיים חשש במתן חוות דעת מרשיעה, אשר תגרום להתעוררות של תביעות נוספות רדומות באותו התחום, אשר עלולות לסכן את מעמד התחום הרפואי הנדון. נדמה, כי לציבור הרופאים לא מספיק ברור כי לכל רופא מסגרת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, אשר מספקת כיסוי ביטוחי גם לרשלנות ולפיכך מי שנושא בנטל התשלום במקרה של נזק היא חברת הביטוח.
במקרה של קושי, רשאי תובע המתקשה למצוא מומחה, להגיש בקשה לבית המשפט לפטור מהגשת חוות דעת ולבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט. ישנם מקרים בהם בתי-המשפט נענו לבקשת התובעים למנות מומחים מטעם בית המשפט, שכן התביעות הוגשו ללא חוות דעת מומחה, משום שהתובעים פשוט נענו בשלילה על-ידי מספר מומחים שונים בארץ ועלויות מציאת מומחה בחו"ל לכתוב חוות דעת הינם גבוהות ביותר ולעיתים לא אפשרית מבחינה זו עבור תובעים רבים.
חשוב לציין, שבית המשפט רשאי לפטור את התובע מצירוף חוות דעת רפואית רק במקרים בהם קיימות נסיבות של ממש, הן לאי מתן חוות הדעת והן ראייה לכאורה לנכונות עילת התביעה. כמובן שישנה משמעות לעובדה כי התובעים היו מוכנים לשאת בתשלום שכר טירחת מומחה שימונה על-ידי בית המשפט. חשוב לזכור, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט אינו דבר שנעשה כלאחר יד, שכן המינוי עלול להתפרש כמתן עזרה לתובע מצד בית המשפט.
על-אף שהחקיקה והפסיקה מנסות למצוא פתרון לתופעה של "שתיקת הרופאים", אין לשכוח כי לעיתים מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אינו הפתרון הטוב ביותר עבור הנפגע, בשל החשש כי המומחה אינו באמת יהיה נטרלי, ויתקשה או לא ירצה להתעמת עם הקולגות שלו, בעיקר במצב דברים בו מדובר ברופא בעל שם ומוניטין, למומחה מטעם בית המשפט יהיה קשה לחלוק על עמדתו והחשש הגדול ביותר הוא כי המומחה שימונה מטעם בית המשפט לא יהיה בעל הכישורים הנדרשים.
פעמים רבות, העקשנות משתלמת ולעיתים יש להיפגש מספר פעמים עם המומחים על-מנת לקדם קבלת חוות דעת.
