מדיניות ה"כאילו"

לקראת האפשרות של חידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים, ראוי להזכיר כי אש"ף והרשות הפלשתינית מעולם לא אישרו הסכמים עם ממשלת ישראל. הכיצד? הרי בדשא של הבית הלבן, בספטמבר 1993, חתמו יצחק רבין, שמעון פרס, יאסר ערפאת ומחמוד עבאס על "הסכם העקרונות למען הכרה הדדית ונגד אלימות" - בנוכחות נשיאיהן של ארה"ב ורוסיה. לאחר מכן אישרה הכנסת את "הסכם העקרונות" ברוב של 61 נגד 50 ח"כים, ו-9 נמנעים. אך ב-6.10.93, כשהוועד המרכזי של אש"ף נפגש על-מנת לדון ולאשר את "הסכם העקרונות", לא הצליח יאסר ערפאת לגייס את רוב הקולות הדרוש לאשרור ההסכם, והאישור נפל. פנחס ענברי, שישב אז בתוניס כנציג עיתון מפ"ם "על המשמר", דיווח למחרת, בידיעה שהופיעה בעמוד הראשון של עיתונו, כי ערפאת לא הצליח לקבל אישור מן הוועד המנהל שלו להסכם העקרונות, להכרה במדינת ישראל ונגד אלימות. נדמה היה שכל תהליך אוסלו יקרוס, אך סגן שר החוץ יוסי ביילין הגיע לתוניס ב-7.10.93, לחץ את ידו של ערפאת ובירך אותו על אישור ההסכם, "כאילו" היה לו אישור. ענברי חזר ארצה עם הידיעה המרשימה שלו בדבר אי-אישור ההסכם ועמד להתראיין בתוכנית "הכל דיבורים" של "קול ישראל", אך הראיון בוטל, וענברי לא התראיין אז באף כלי תקשורת ישראלי.

ההסכמים של יאסר ומחמוד

את כל ההסכמים שעליהם חתם יאסר ערפאת עם ממשלת ישראל הוא מעולם לא הביא לאישור, למרות שהיה היו"ר של אש"ף. מנהל לשכת העיתונות הממשלתית דאז, מר אורי דרומי, במענה לשאלתי, בשם מי ערפאת חותם, הודה כי ערפאת חותם על ההסכמים בשמו בלבד. הדבר נכון גם בנושא ההבטחה החשובה ביותר שנתן ערפאת בדשא של הבית הלבן - לבטל את אמנת אש"ף, שמהותה המשך המלחמה עד לשחרור כל פלשתין, על-פי העקרונות שעליהם ייסדה הליגה הערבית את הארגון ב-1964 - אותה ליגה שנוסדה למטרה אחת: להשמיד את מדינת ישראל. הקונגרס האמריקני הודיע כי יכריז ב-1995 על ערפאת כאישיות בלתי רצויה בארה"ב אם אש"ף לא יבטל את האמנה. המועצה הלאומית של אש"ף התכנסה בעזה ב-24.4.96, שבמקרה חל בו יום העצמאות הישראלי, והתקשורת הישראלית הושבתה ברובה בשל החג. צוות הטלוויזיה של "המכון להנחלת השלום" בראשותי היה הצוות היחיד שסיקר את האירוע ואת החלטת המועצה הלאומית של אש"ף ליזום ועדה ש"תבדוק" את האמנה - כלומר שלא התקבלה החלטה לבטל אותה. אבל ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל שידרו לתקשורת שאש"ף אכן ביטל את האמנה הפלשתינית, וערפאת התקבל בבית הלבן בוושינגטון. המזרחן פרופ' יהושע פורת, ממייסדי "שלום עכשיו" ומועמד "מרצ" לכנסת ב-1992, בדק את הפרוטוקולים של המועצה הלאומית של אש"ף וגם את הצילומים של אותו אירוע, וקבע שהייתה כאן תרמית. פורת כינס מסיבות עיתונאים והכריז שלא היה כל ביטול של האמנה הפלשתינית, אך הסיוע האמריקני-ישראלי לאש"ף כבר אושר בקונגרס, ובכנסת המשיכו "כאילו" בוטלה אמנה. שתי שנים ומחצה לאחר מכן השתכנע הנשיא קלינטון שאמנת אש"ף לא בוטלה. הוא הגיע לישיבה שלא מן המניין של המועצה הלאומית של אש"ף שהתקיימה ב-14.12.98 ושאל את הנוכחים אם הם יבטלו את האמנה. הנשיא ראה הצבעת ידיים, והסיק שהאמנה בוטלה סופית. אך למחרת המפגש הנ"ל הופיע שר ההסברה של אש"ף ברדיו של רשות השידור הפלשתינית, והודיע שלא היה כל ביטול של האמנה. למרות זה משרד החוץ הישראלי ומשרד ראש הממשלה רשמו את האמנה כמובטלת, וכך זה מופיע עד היום הזה באתר של משרד החוץ. משחקים ב"כאילו".