קרב עתיק יומין ניטש בין אנשי הכספים בארגונים לבין הגורמים המקצועיים המזמינים מוצרים ושירותים שונים באשר למהותו המועדפת של מבנה המכרז: האם לנקוט בשיטת מכרז מחיר, שבו המרכיב המרכזי הוא המחיר, או שמא בשיטת מכרז איכות, שבו המרכיב המרכזי הוא האיכות.
יצוין, תכנון איכותי משמעותו מבנים כלכלים יותר, אמידים יותר, יעילים יותר אשר מתפקדים טוב יותר. תכנון ובניה נכונים חוסכים מיליוני שקלים של אחזקה, תיקונים ושיפורים בעתיד. חיסכון בתכנון ההנדסי משמעותו חיסכון בחשיבה, מחשבה ותכנון של כל האמור לעיל. מנגד, כשל באיכות התכנון טומן בחובו חריגה בעלות הביצוע הגדולה פי עשרה מהיקף עבודת התכנון, לצד חריגה בלוחות הזמנים של הפרויקט, כמו גם גידול בעלויות האחזקה שלו. מכאן, הדילמה של מכרזי מחיר אל מול מכרזי איכות בענפי הנדל"ן והתשתיות היא חריפה במיוחד.
מאז התכבדה הכנסת וקיבלה את חוק חובת המכרזים ואת תקנותיו צברה הממשלה ידע וניסיון מגוונים הן בשיטת מכרז המחיר והן בשיטת מכרז האיכות (כמו גם למרבה הצער בשיטה הנפסדת של פטורים ממכרז אף היכן שהייתה ברירה מכרזית).
פרשת תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל, פרשת אסון וורסאי, פרשת ההתקשרויות עם חברות קבלן, פרשת ההתקשרות לרכישת מערכת ניהול משאבים (ERP) הן דוגמאות בולטות להמחשת הדילמה העשויות לשמש תשתית לניתוח המצבים בהם עולה משמעותית היתרון הקיים במכרזי איכות על פני מכרזי מחיר.
בכל הפרשות לא עמדה הממשלה בשורת תנאים חיוניים, שיפורטו להלן, ואשר לא אפשרו לה לבצע מכרז איכות מהיר. כתוצאה מכך, בחרה הממשלה במכרזי מחיר במחשבה שגויה כי הפשטות של הכנת מכרז מחיר מחייבת ניהול התקשרות כפשוטה. כביכול מי שמסרב לטרוח בערב שבת יאכל במוצאי שבת. בפועל, הזנחתם של התנאים החיוניים חסכה בהליך המכרז אך הזמן שנחסך לא כיסה את הנזקים הכבדים שנוצרו עקב הזנחת משמעותה של האיכות.
המשותף לפרשות שתוארו לעיל היא רכישה של מוצר או שירות מורכבים המחייבים מרכיב כוח אדם כבד, מקצועיות ברמה גבוהה ורמת אמינות, שקיפות ויושרה מוחלטים. ברם, כוח אדם, מקצועיות ואמינות אינם מוצרי מדף שקלים להגדרה אחידה וברורה ולפיכך קשה לפגוע באיכותם. ההיפך הוא הנכון.
בעייתם של מכרזי מחיר אפוא שהם מאפשרים להתעלם משורה של תנאים החיוניים להצלחתו הליך הרכש ובהם חוסר הידע של עורכי המכרז; הצורך בשיתוף פעולה בין עורכי המכרז לבין יחידות המשתמשים בשירות או במוצר; והצורך בשיתוף פעולה בין עורכי המכרז לבין המשתתפים במכרז. במקרה של מרכז איכות ניתן להתעלם מתנאים חיוניים אלה ולדחות את מחיר ההתעלמות לשלב ניהול ההתקשרות. שלב עתידי אשר גורמים אחרים מן הסתם יהיו אחראים לו ולא וועדות המכרזים.
מנגד, הפרקטיקה המקובלת בסקטור הפרטי היא אבחנה ברורה בין רכישת מוצרים או שירותים שניתן להגדירם באופן מדויק (מוצרי או שירותי מדף) לבין רכישת שירותים שהערך המוסף של הון אנושי בהם גבוה. בראשון, תינתן עדיפות מוחלטת לטובת מכרזי מחיר (או הליכים תחרותיים דומים). באחרון, תינתן עדיפות למכרזי איכות (תוך שקלול מרכיב המחיר בניקוד באופן זה או אחר או אף קביעת המחיר מראש ועריכת המכרז בין כל אלה המוכנים לקבל את המחיר שנקבע ולהתחייב לעמוד בו).
למכרזי איכות יתרונות רבים, בפרט כל אימת שההתקשרות מתמקדת בהעסקת כוח אדם בכלל (לעומת מוצרי מדף מוגדרים) וכוח אדם מקצועי במיוחד בפרט, במאפייני שירות מורכבים המחייבים הבנה מעמיקה של אופי מתן השירות ומערך האינטרסים של ספק השירות ובמערכות יחסים המחייבות אמינות, שקיפות ויושרה.
בה בעת, מכרזי איכות דורשים איכות גבוהה גם של עורכי המכרז, תוך השגת ידע ורמה מקצועית גבוהה, נכונות לבזר את כוחם עם יחידות ממשלתיות שונות, צניעות לבקש את שיתוף הפעולה של משתתפי המכרז ולעשות בהערותיהם ובקשותיהם שימוש לא מתנשא ולא מנוכר וחשיפה העלולה להגביר את הביקורת על פעולותיהם.
בהכירי את הרצוי אל מול המצוי אין לי אלא להמליץ כי המעורבים בדבר ירתמו לסייע לעורכי המכרזים במשרדי הממשלה השונים, כמו גם ליחידות הרכש בגופי הממשלה הרחבה (חברות ממשלתיות, גופים סטאטוטוריים ורשויות מקומיות), לעמוד במשימה כבירה זו.
קונקרטית מומלץ כי מנהל הרכש בחשב הכללי ייזום מערך הדרכות פרטני המתמקד בהדרכה של מכרזי איכות וכן כי אגף התקציבים במשרד האוצר יגדיל את תקציבי הייעוץ העומדים לרשות עורכי המכרזים בבואם להכין את מכרזי האיכות. פוטנציאל החיסכון והיעילות במכרזי הממשלה גדול ומצדיק את האתגר.