יש להניח בוודאות כי בודדים מבין מיליוני המצביעים בבחירות לנשיאות אירן המתקיימות היום מודעים לכך שעל שניים מתוך חמשת המועמדים - מוחסן רזאאי ו
עלי אכבר ולאיתי - מוטלים חשדות כבדים בדבר מעורבותם הפעילה בייזום ובתכנון הפיגוע בבנין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שהתרחש לפני כ-19 שנה וגרם למותם של 85 איש ולפציעתם של יותר מ-300 נוספים.
מועמדים אלה לנשיאות אירן צפויים לקבל זימון להופיע בפני "ועדת האמת" המשותפת לאירן ולארגנטינה, שהרכבה עדיין לא נקבע, כדי למסור את גרסתם על חלקם בפיגוע הנחשב למתקפה הגדולה ביותר נגד יהודים מאז מלחמת העולם השנייה.
לאירנים מן השורה שעליהם רובץ עול האינפלציה בשיעור של 30 אחוז ושכלכלתם נפגעה כתוצאה מירידה של 40 אחוז ביצוא הנפט ב-2012, משמעות כינונה של "ועדת האמת" ביוזמתם של מחמוד
אחמדינג'אד, הנשיא היוצא של אירן, ונשיאת ארגנטינה, קריסטינה קירשנר, היא האפשרות להמשיך ולהגביר רכישות של חיטה, תירס, שמנים ואורז. ב-2010 מכרה ארגנטינה לאירן, בנוסף למזון, מכלולים לכורים גרעיניים, ואילו אירן מספקת לארגנטינה קפה, תה ותבלינים. ממשלת ארגנטינה רואה באירן לקוח המזרים לה מטבע חוץ שלו היא זקוקה נואשות, ואירן רואה בארגנטינה מקור לעקיפה של סנקציות ומגבלות שמטילות עליה מדינות המערב.
מאז בחירתה של קריסטינה קירשנר לנשיאת ארגנטינה ב-2007 גדל היצוא שלה לאירן ב-234 אחוז, ומאז שנת 2005 - בלמעלה מ-1000 אחוז. אם יחסי הסחר משקפים את המציאות הפוליטית, נראה כי ההסכם בין הממשלות של שתי המדינות ל"בירור האמת" על הפיגוע בבנין הקהילה היהודית בבואנוס איירס הופך לשולי וחסר חשיבות, עם "האמת" או בלעדיה.
"ניצחון מוחץ על הציונות"
בעיצומה של החגיגה, מתעלמות ממשלותיהן של בואנוס איירס ושל טהרן מן הדוח של מחלקת המדינה האמריקנית שהוכן לבקשת הקונגרס של ארצות-הברית בנושא "הסכנה הרובצת לפיתחה של ארה"ב מפעילותה של אירן בחצי הכדור המערבי" והעומד להתפרסם לקראת סוף החודש הזה. החלטת הקונגרס שהזמין את הדוח בסוף השנה שעברה התבססה על מידע בדבר פעילותה של אירן בוונצואלה, בוליביה, קובה, אקוודור וניקרגואה וכן על ממצאים חדשים על פעילותה של אירן בייזום הפיגוע הרצחני בבואנוס איירס ב-1994.
בדוח המלא שיוגש לקונגרס האמריקני מצויין במפורש כי חלה ירידה משמעותית בשיתוף הפעולה של ממשלת ארגנטינה עם ארה"ב בכל הקשור במלחמה בטרור, וכן כי חלה תפנית "חיובית" ביחסה של קירשנר לאירן.
קבוצה של חברי הקונגרס האמריקני משתי המפלגות קראו לפני ימים אחדים למזכיר המדינה האמריקני
ג'ון קרי לפעול נגד ארגנטינה. במכתב לקרי דרש ממנו נציג הדמוקרטים דרייס מנג, חבר ועדת יחסי החוץ של הבית התחתון, לגלות סוף סוף את מהותה של "ועדת האמת" כמצג שווא והטעיה, ולהסתמך על ממצאיו של השופט החוקר הארגנטיני אלברטו ניסמן שחשף את תוכניותיה של אירן להקים רשתות טרור בארגנטינה ובמדינות אחרות ביבשת הדרומית. לקראת כינון "ועדת האמת" נפסל ניסמן על-ידי אירן כ"ציוני".
מומחים בארה"ב מזהירים כי חדירתה של אירן לאמריקה הלטינית, ובמיוחד לארגנטינה בעידודה של הנשיאה קריסטינה קירשנר, עלולה להעמיק, מאחר שאירן מגלה ענין רב בפעילותה של ארגנטינה בכריית אורניום בשטחה ובהפעלת כורים אטומיים.
כיום פועלים בארגנטינה שני כורים המספקים ביחד כעשירית מצריכת החשמל של המדינה, ואילו כור שלישי נמצא בשלבי בנייה מתקדמים. ארגנטינה חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה טכני עם
קוריאה הדרומית, רוסיה וסין לבניית כור רביעי בשטחה, במסגרת תוכנית לפיתוח כורים גרעיניים בארגנטינה בהיקף של 3500 מיליון דולר.
בשבוע האחרון ביקר בבואנוס איירס שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ונועד עם עמיתו שר החוץ הארגנטיני הקטור טימרמן ועם נשיאת ארגנטינה קריסטינה קירשנר. מטרתו היא לקדם את שיתופה של החברה הממשלתית הרוסית רוסאטום בפעילותה של ארגנטינה, תוך רתימת היכולת של מפעלי תעשיה בארגנטינה לבניית מכלולים שונים לכורים וניצול המימון הסיני לפרויקטים השונים בתחום האנרגיה.
האירנים, שאינם מחמיצים הזדמנות לקידום תוכניות הגרעין שלהם, זוכים לידידותה של נשיאת ארגנטינה המבקשת לפעול בכל דרך נגד הקריאות של מדינות העולם לבידודה של אירן. לפי מקורות אירנים, קיימו הנשיאים של ארגנטינה ואירן מפגשים חשאיים משך כשנתיים עד לחתימת הסכם "ועדת האמת", ועצם חתימת ההסכם היא מבחינת טהרן "ניצחון מוחץ על הציונות".
ואילו עלינו לעקוב בהקפדה אחר מה זוממים בחשאי נשיאים אלה לעתיד, שכן הסיכויים שנשיאה החדש של אירן, לכשייבחר, יוותר על הקירבה בין טהרן לבואנוס איירס - קלושים ביותר.