תשובה לפרופ' אלכס צפריר על מאמרו "שימוש בקופים מציל חיים", הארץ מיום 18.6.13: פרופ' אלכס צפריר, יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום רפואי הוציא באחרונה ספר על שימוש בעלי חיים בתחום הרפואה. בעיתון הארץ הוא פרסם באחרונה מאמר בנושא העברת קופי מזור לשמורה במקום המשך הניסויים בהם.
הוא כותב שהחווה במזור מספקת בע"ח "למחקר ביו-רפואי החיוני לבריאות האדם ורווחתו". אולם כאן נשאלת שאלה בסיסית: כיצד אני כאזרח פרטי יודע שהניסויים הללו חיוניים לבריאות האדם ולרווחתו? הסיבה שאני שואל זאת היא העובדה באשר ל"החתול שומר על השמנת", כלומר הגורמים המדעיים העוסקים בניסויים הם "המפקחים" עליהם. כשגוף מפקח על עצמו, בין אם זו מח"ש והמשטרה, חברי הכנסת של הקואליציה על חברי ממשלתה- הפיקוח מביס את עצמו.
גוף לא יכול לפקח על עצמו וכך גם לא מוסד מדעי. לצורך איזה מטרה משמשים הקופים? צפריר טוען שמדובר בניסויים ובתחומי מחקר ש"אין שום חלופה אחרת, בייחוד בשלבים המכריעים של פיתוח תרופות או טיפולים רפואיים אחרים". לעומת זאת באתר "מאחורי דלתות המעבדה" נטען שמדובר בבדיקת רעלנים ובניסויים פולשניים למוח, שמחד לא ניתן להקיש מהם בהכרח לגבי המוח האנושי ומאידך, יש להם אלטרנטיבות רפואיות.
לא ניתן ללכת בדרך המוסר אם יש רק דרך אחת ואין אלטרנטיבה, אבל אם יש אלטרנטיבה לניסויים בבעלי חיים חייבים לבדוק אותה בצורה לא משוחדת ולא המיסוד המדעי הקיים יכול לעשות זאת, אלא מיסוד משפטי שבפניו יציגו הצדדים האינטרסנטים השונים את טענותיהם.
לחיזוק טיעוניו כותב צפריר על הקופים המובאים מהאי מאוריציוס כמי "שהוגדרו כמין פולש המהווה סכנה לחיות ולצמחים הטבעיים של האי ומזיק לחקלאות. בהתאם לאמנות לשמירת חיות הבר, דינם של קופים אלה הוא השמדה כמזיקים או תפיסה לצורכי המחקר הביו רפואי".
אולם טענה זו היא בעייתית מיסודה. בהיסטוריה היו מינים רבים של פולשים. ידועה תופעה של נדידה רבתית. אין פולש שגרם נזקים לבעלי חיים, לצמחים וליצורים כמוהו כמו האדם. האם גם דינו השמדה או תפיסה לצורכי מחקר? מדוע יהיה גורלו שונה מזה של קופי חוות מזור?
טענותיו של צפריר הינן בעייתיות מבחינה מוסרית כשהוא קושר מין לין שאינו בין מינו. ענת רפואה מוצגת כמי שפעלה לסגירת חוות מזור. הוא גורס כלפיה שהיא הורשעה בעבר בלשון הרע וחויבה לשלם פיצויים לבעל חוות מזור. מניסוח זה לא ברור מדוע מוסרית ההרשעה בלשון הרע שוללת מרפואה טיעוניה לסגירת החווה. אין בהכרח משפטה מעיד על בעיתיות מוסרית, מה גם שאין צפריר מפרט הסוגיה.
את מאמרו מסיים פרופ' צפריר בטענה שקופי חוות מזור( כ-2,000 במספר) יתרבו נוכח חייהם בשמורה וזו "תיפול לנטל על המדינה" שתאלץ להשקיע בהם מיליונים "במקום להפנות את התקציב לקידום המחקר הרפואי ומציאת פתרונות להצלת והארכת חיי החולים בארץ ומחוצה לה באמצעות אותם הקופים, כמקובל בכל המדינות הנאורות".
יש לשים לב שמחד כיסוי תקציבי של המדינה את חיי הקופים הוא בגדר "נטל" לדידו של צפריר בניגוד ל"קידום מחקר רפואי" הודות למימון הכספי. למעשה השמורה יכולה ליצור שמורות משנה ולספק קופים לגני חיות וכלל לא ברור שמדובר בנטל מכביד ומיותר.
היות אלכס צפריר מדען, שהוא פרופסור אינו הופכת אותו בהכרח לסמכות מוסרית או פוליטית, וזאת יש לזכור בויכוח הציבורי עימו.