לאחרונה, יצא מתחת ידו של בית המשפט העליון פסק הדין בעניין ר.א שליט פיתוח בניה ויזום פרויקטים בע"מ (עא 7973/11 ר.א שליט פיתוח בניה ויזום פרויקטים בע"מ ואח' נ' מנהל מס ערך מוסף) הדן בשאלת היקף תחולת הפטור ממס ערך מוסף על השכרת דירה למגורים.
פסק הדין דן במקרה בו המערערות, חברות העוסקות, בין היתר, בבניית בתים למגורים התקשרו עם עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן - "עמידר") בהסכם לפיו הן תעמדנה מקבצי דיור לטובת אורחים אשר יופנו על-ידי משרד הקליטה או עמידר למקבץ הדירות. המערערות סברו כי מדובר בעסקות פטורות לפי סעיף 31(1) לחוק מע"מ, משום שמדובר בעסקות של השכרת דירות למגורים.
הוראת סעיף 31(1) לחוק מע"מ קובעת כי השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים (למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון), תהא פטורה ממס.
עוד קבע בית המשפט, כי אין די בכך שבהסכם שבין המערערות לעמידר או בחוזה שבין המערערות לדיירים יש סממנים של הסכם שכירות או שהדירות משמשות למגורי אדם. על-מנת שיבואו בגדרי הפטור נדרש כי מהותית תתקיים בין הצדדים עסקה של השכרה למגורים.
במקרה הנדון נקבע כי עמידר לא שמשה כ"מתווך" גרידא ולכן אין המדובר ב"עסקה להשכרה למגורים" ועל כן יחול מע"מ מלא על העסקה.
לצפיה בפסק הדין לחץ כאן.
