משחר ההיסטוריה נחשב המזרח-התיכון כאזור בלתי-יציב בעליל. לכן, האירועים האחרונים במצרים (כמו גם אלו המתרחשים בסוריה) מדירים שינה מעיני ממשלת ישראל. ממשלת ישראל חוששת מכך שהן חצי-האי סיני והן רמת-הגולן יהפכו מגרש משחקים של ארגוני טרור אשר לא יהססו לתקוף בטילים הן את עיר הקיט והנופש אילת והן את יישובי הצפון. אבל בנקודות מסוימות ניתן למצוא את האור בקצה המנהרה.
מצרים
מצרים נכנסה השבוע לסוג של מערבולת פוליטית שנייה תוך שנתיים. רוב האירועים מתרחשים בערים הגדולות, כגון קהיר, אלכסנדריה ולוקסור אשר מרוחקות מישראל 300 ק"מ ויותר. כמו-כן, הקשר הטוב שבין ממשלת ישראל לבין הצבא המצרי אשר תלוי בתמיכה אמריקנית עשוי להילחם במפלגות הדתיות העשויות לפגוע בהם עצמם ובישראל בפרט. ממשל הטכנוקרטים אשר יקום עד הבחירות לפרלמנט ולנשיאות יהיה עסוק מדי בלשקם את ארצו.
סוריה
ללא קשר לשאלה מי ישלוט בסוריה בשוך הקרבות, אין ספק כי הצבא הסורי נחלש מאוד בשנתיים האחרונות. הוא איבד הרבה כלי-נשק, מערך הגיוס משותק מזה זמן רב, המצב הכלכלי מידרדר (דבר המוציא את סוריה מרמת האיומים המבצעיים). מעורבותו של ארגון הטרור השיעי "חיזבאללה" בקרבות בסוריה תגרום בטווח הארוך לירידה בכוחו מחד-גיסא, ולירידה בלגיטימיות שלו הן בלבנון והן בשאר מדינות ערב מאידך-גיסא. לפיכך, אם משטר אסד ייפול, הדבר יגרום מכה קשה לארגון הטרור שספק אם יתאושש ממנה.
חשוב לציין כי בעבר טענו גורמים ישראלים שהסכם שלום עם סוריה ולבנון עשוי ליצור חיץ בין שתי המדינות לבין אירן. צריך לקוות שבמדינות אלו (כולל טורקיה) יעלו משטרים חילוניים וליברליים שאיתם יהיה קל להידבר ואולי אף ליצור יחסי אמון. אך גם לא צריך לקוות שהתלות הכלכלית של מדינות אלו בארצות-הברית תמנע את הקיצוניות המקיפה חלק מאותם ארגונים.
