פעמים מספר כתבתי וחזרתי וכתבתי שהמעברים בין ישראל לבין עזה מהווים לא רק צינור לאספקת מזון ומוצרים אחרים, אלא יש בהם כדי לקשור את ידיה של ישראל, ובו-זמנית לאפשר פיגועים או ירי על ישובים יהודיים. זה הרי פרדוקס: מדינה מותקפת, המצהירה על הינתקותה המוחלטת מטריטוריה מסוימת, ממשיכה להזרים אל אותה טריטוריה מוצרים שונים ומשונים. למי? לשלטון חמאס החי בזכות המיסים הכבדים אותם הוא מטיל.
טענתי בעבר, ואני חוזר על כך כיום: אין לישראל מה לסחור עם עזה. המעברים היבשתיים חייבים להיסגר אחת ולתמיד. שלטונות עזה שידאגו למחסורם של תושבי הרצועה. כדי שישראל לא תואשם בהרעבה או בהפרה של זכויות אדם, עליה להודיע שבתום חצי שנה היא תסגור את כל המעברים והמסחר עם עזה ייפסק לגמרי. ישראל צריכה לצאת בקריאה לעולם לסייע לעזה ולהעביר אליה את כל אשר נדרש להם כדי לחיות בכבוד. אסור שהכדור יהיה בידי ישראל אלא הוא חייב לעבור לגורמים אחרים.
הפעלת לחץ - ואפשרויות
כל הדברים שלעיל נועדו להתייחס לידיעה מעניינת מאוד, לפיה כל המנהרות הבלתי חוקיות שבין עזה לבין מצרים נסגרו, וברצועה מורגש מחסור חמור במוצרי יסוד, דלק וכדומה. מי גרם לסגירת המנהרות? הצבא המצרי. זאת אומרת שאם השלטון המרכזי במצרים רוצה לסגור את מנהרות ההברחה מתוך אינטרסים שלו, הוא יכול לעשות זאת ללא קושי מיוחד. והיא הנותנת: כאשר כתבתי שעל ישראל להתנתק מעזה התכוונתי לכך שהאחריות תועבר למצרים, כולל האחריות הביטחונית, כי הרי דרך המנהרות הועברו כמויות נשק גדולות מאוד. לו ישראל הייתה מפעילה לחץ כבד מאוד על שלטונות מצרים, כולל בתקופת מובארק, כי אז ניתן היה למנוע אירועים קשים מאוד עבור ישראל, כולל ירי בלתי פוסק על יישובי הדרום.
על אלה ועל כמה דברים נוספים "חטפתי" קיתונות של ביקורת. היום התברר לכולם שאם מפעילים לחץ ולמצרים יש אינטרס מובהק להפסיק את ההברחות למיניהן, הכל אפשרי. חבל שקברניטי המדינה לא מוכנים לקחת אחריות על מהלכים מתבקשים על-פי כל היגיון של אדם מן היישוב.
סיוע לשלטון החמאס
חמאס נמצא במצב קשה מאוד. הרעב והמחסור בדלק, בחומרי בניין וכדומה, כל אלה מחלישים את מעמדו יותר ויותר. יאמרו יודעי-דבר ששלטון חמאס טוב יותר מאשר שלטונם של ארגונים קיצוניים עוד יותר. הניסיון לנבא איזה ארגון טוב יותר לישראל בלתי מומלץ לחלוטין. היו שאמרו שפת"ח טוב יותר מארגונים אחרים. ערפאת היה מתון? באמת. אז היו כאלה שייחלו להיעלמותו של ערפאת מתוך שכנוע שיבוא מנהיג מתון יותר. קיבלנו בעזה את חמאס שאנשיו נבחרו בבחירות דמוקרטיות בדיוק כפי שמורסי נבחר במצרים.
סביר להניח שאף ישראלי לא ייחל לבואו של החמאס. אז המנהיגים בישראל מכל הקשת הפוליטית החליטו שעם חמאס לא מדברים ולא סוגרים שום הסדר, מדוע עוברת סחורה מישראל לרצועה דרך המעברים, ובכך מסייעים לחמאס להישאר בשלטון? מדוע הלחץ על שלטונות מצרים איננו מתמשך כדי למנוע העברה של אמל"ח לרצועה?
מנהיגי ישראל חייבים להחליט שרצועת עזה היא מחוץ לאחריות הישראלית. שנית, על ישראל לפעול בכל הדרכים הדיפלומטיות כדי לאלץ את שלטונות מצרים לחסום את כל מנהרות ההברחה. עתה לא יוכלו מנהיגי מצרים לטעון שזהו מעשה בלתי אפשרי. עובדה היא שהם עושים זאת כיום.
