חוק המאגר הביומטרי, המופעל בינתיים לשנתיים-ניסוי, כבר הספיק לשגר זרועות ארוכות לימין ולשמאל, ומורגש על כל צעד ושעל אצלנו. פגיעתו היא ממש קטלנית, כאילו היה בומרנג או חבר-פיפיות, ואשליה היא על כן לחשוב שיש מי שיינצל מפגיעתם הרעה. שהרי בצד הקורבן, המיועד לפגיעה, ייפגע גם זה שמבקש לפגוע בו. נזקו הגדול שקול כנגד לתועלתו כביכול.
בסך-הכל, חוק המאגר הביומטרי הוא עוד סימפטום ארור לנוכחותו של
האח הגדול ולעינו הפקוחה. לכאורה אמור אומנם השבב האלקטרוני, שביסודו של המאגר, להתמודד עם מכת הזיופים של הדרכונים ותעודות הזיהוי, אלא שצריך להיות פתי-נאיבי, נוסח שר הפנים,
גדעון סער, כדי להאמין שהמידע שייאסף אכן יישמר ככמוס ולא יזלוג לידיים עוינות, שישתמשו בו לצרכים שלהן. בעידן הטכנולוגי שלנו הרי ברור לכל בר-בי-רב שכל מידע - גם אם מוסתר- נחשף בסופו של דבר בגדול, וכי וזו רק שאלה של עיתוי.
יתר על כן גם ראוי להזכיר שקיומו של מאגר ביומטרי לא רק עלול לפגוע בכבוד האדם ובפרטיותו - יש בו גם כדי לסכן, במפורש, את בטחון המדינה ותושביה. אם חלילה ידלוף מאגר שכזה למדינת-אויב - יאפשר המידע שבידיה לזהות מיד כל אזרח ישראלי שנכנס אליה בדרכון זר, על-פי טביעת-אצבעותיו. יתרה מזו: הדליפה תגרום לחרב-פיפיות ולכאב-ראש נוראי, כאשר לא ניתן יהיה עוד להחדיר, למשל, סוכנים של "המוסד" למדינה זרה.
ללא חסינות
למותר לציין שניתן בהחלט להנפיק תעודות חכמות גם ללא מאגר ביומטרי, באמצעים טכנולוגיים זמינים, זולים, בטוחים עוד יותר וחודרניים לאין שיעור פחות מאלה הקיימים במאגר הביומטרי. כל זה מקובל בעולם המערבי הנאור, אבל מן הסתם לא במדינה "מתקדמת" כמדינת ישראל.
והרי עוד תזכורת אחת: בשום מדינה דמוקרטית אין תקדים למאגר שכזה. אחרי ככלות הכל, בעולם לא קיים שום מאגר החסין באמת מחדירה ומגניבת-מידע. בוודאי לא בעידן האינטרנט שבו אנו חיים, מה גם שניסיון העבר רק מורה עד כמה קלה היא דליפה שכזו.
ובהקשר זה ראוי להזכיר שהיה זה משרד הפנים בכבודו ובעצמו שהתרשל בשעתו בהגנה על מרשם האוכלוסין - אחד המאגרים הרגישים במדינה! המאגר הזה מכיל פרטי-מידע על כל אזרחי מדינת ישראל, ובהם: מספרי-זהות, מצב משפחתי, מספר-ילדים ופרטיהם האישיים, החזקת אזרחויות זרות וכתובות-מגורים. המאגר הזה חשוף בפני כל ילד שבקיא במהלכים בסיסיים באינטרנט - לא כל שכן לחוקרים פרטיים ולגורמים פליליים.
