אם המצרים רוצים הם יכולים!

בשעה שאנחנו מתישים את עצמנו בנושא "התהליך" עם הפלשתינים: "יתקיים, לא יתקיים, משאל עם כן או לא?" ראוי להפנות עינינו דרומה וללמוד מהשלום עם מצרים. ובכן, רק עכשיו מתברר כי אם המצרים רוצים הם יכולים. מפרסום בהארץ (21.7) המצטט את "הגרדיאן" (הכתבים הריאט שרווד וחאזם בלושה): " 80% מהמנהרות בין סיני לעזה נהרסו או נסגרו. ברצועה מדווחים על הפסדים של 225 מיליון דולר בחודש האחרון...בתקופה שהסחר במנהרות היה בשיאו פעלו יותר מ-1000 שהעסיקו 7000 בני אדם וסיפקו לחמאס הכנסה של מיליוני דולרים לחודש ממסים ומרישיונות שהיוו כ-40% מהכנסות הממשלה". כך חושף הארץ לאזרחי ישראל, תוך התעלמות מקוממת מ-16,000 הטילים ופצצות המרגמה שהתפוצצו על ראשם של כ-מיליון מאזרחי ישראל כולל באר שבע, אשדוד אשקלון וראשון לציון, שכולם זרמו בשלמותם או כחומרי גלם דרך אותם מנהרות הנסתמות בימים אלה. כל זאת במצב של "שלום" עם מצרים, כאשר חוסני מוברק זוכה בכל השבחים. דמו בנפשכם אילו באותם שנים המצרים היו מונעים את המנהרות הקטלניות הללו. זאת בנוסף למיליוני הדולרים שהיו החמצן של החמאס. ועכשיו לנושא "התהליך". מדובר על "שתי מדינות לשני עמים" כאשר בגבולה המזרחי של פלשתין שוכנת ירדן, הנמצאת במצב של שלום עם ישראל. לא צריך דמיון פרוע כדי לחשוש משינוי השלטון בירדן (כפי שהיה במצרים) אך בכיוון הפוך: במקום לסתום מנהרות השלטון החדש יעודד חפירת מנהרות שכאלה, זאת על אפן ועל חמתן של "ערבויות בינלאומיות" וכוחות זרים דוגמת הכוחות האמריקנים בסיני. המסקנה: בחולות הנודדים של "האביב הערבי" חלילה לנו מלחפור יסודות להסדר הנשען על כרעי תרנגולת ועל שליטים היושבים על כסאותיהם בערבון מוגבל.