המהפכה הפמיניסטית כבר עברה מזמן כל גבול. אני מציע לגברים להתפכח ולהבין שהעניין כבר מהווה עבורם סכנה של ממש. חוסר האיזון שפעם היה עמוק בתוך התחום של הנשים, הוסט עכשיו בצורה חדה ונמצא בתוך התחום של הגברים. האפליה לטובת המין הנשי היא כל כך חזקה, שאי-אפשר כבר לעצור את זה, זה הפך חלק מהתפישה של העולם המודרני.
אנחנו הגברים חייבים לפעול בהקדם כדי להימלט מהגורל של החוקים הניתכים עלינו בלי הרף מצד הלובי הנשי והופכים את כולנו לפושעים. בכל מה שנוגע לעבירות מין כבר לא עומדת לגבר הזכות של מי שזכאי להיחשב מלכתחילה לא אשם. כל מה שקשור למין הפך להיות דבר קדוש, שמתייחסים אליו מראש בחומרה ואין פה חף מפשע עד שהוכחה אשמתו...
לצד ארגוני הנשים הרבים מספור שקמו לאורך השנים כדי להגן על הנשים, הגבר החשוד נשאר בודד במערכה מול סוללות עורכי דין שמסופקות חינם לנשים. למשל, כולם התנפלו על השופטים הבודדים שפלטו משפטים מאצ'ואיסטים, אבל כמה משפטים לא פחות חמורים פלטו השופטים בעניינים אחרים, אבל איש לא מתייחס אליהם. ולא מבינים שהשופטים הם לא פעם אנשים לא ראויים – הם נטפלים רק לצד המיני של העניין.
עת להרים ראש
לפני שיהיה מאוחר מדי, אני קורא לכל הגברים השפויים המתונים פשוט להרים ראש ולהבין שאם מגמה זאת תימשך, אנחנו נמצא את עצמנו אשמים על עצם היותנו גברים... אני בעד משטרה חזקה – אבל לא בעד התייחסות לכל חשוד בעבירה מינית כאל אשם.
הנשים מחזיקות את המקל משני הקצוות: מצד אחד הן רצות לעשות פרובוקציה וללכת חשופות; זה מותר להן, למרות שזה פוגע בהרבה אנשים. מצד שני, כל מבט שמתפרש בעיניהן כמיני מצד גבר, מאפשר להן להגיש תלונה על הטרדה מינית.
מצב זה יוצר חוסר איזון במערכת אכיפת החוק בכלל. כל המשאבים מופנים לעניין המיני, במקום להתרכז בצד האלים והפוגע של העניין – מספיק שזה משהו מיני כדי שזה יקבל מיד את עזרת המשטרה, את עזרת המערכת המשפטית ואת עזרת התקשורת.
