ראש הממשלה התחרפן לגמרי. לא ברור מה עובר לו בראש - אבל זה , ללא ספק, משהו רע במיוחד. אחרת אין להבין את הרצון האובססיבי שלו להיכנס למו"מ עם ההפלשתינים, תוך הסכמה לשחרר מראש למעלה ממאה אסירים מתועבים שדם נקיים מרוח על ידיהם ופניהם.
גם פניו המיוסרות, כביכול, של
בנימין נתניהו אינן מבשרות טובות. עכשיו - אלה הם האסירים שמייסרים את נפשו; מחר יהיו אלה עשרות אלפי היהודים שיתבקשו, בפנים מיוסרות, לנטוש את בתיהם לטובת השלום-כביכול עם 'העם הפלשתיני' שנכבש ב-1967.
אז הנה האמת: הערבים לא פתחו בפרעות כנגד היהודים בעקבות מלחמת ששת הימים. הם רצחו יהודים למן תחילת הגעתם של ראשוני היהודים לארץ ישראל. שיאי-רצח לא חסרו במשך כל השנים הללו. בשנת 1929, לדוגמא, בדיוק לפני 84 שנים, בחודש אב, הם טבחו ביהודים שהתגוררו בחברון ובירושלים ובצפת ובחיפה ובעוד מקומות. למעלה ממאה יהודים נרצחו באכזריות שרק שנאה בלתי מתפשרת, שפלה, לא-אנושית, יכולה להזין אותה.
בשנת 1948 הם ביקשו להשמיד את כל היישוב היהודי בארץ ישראל. רק תושייתו של
דוד בן-גוריון הפכה את הקערה על פיה . רבים מן הערבים גורשו מבתיהם - ושטחים נרחבים נכבשו לטובת הרחבתה של המדינה היהודית. מגילת העצמאות לא השאירה כל מקום לפרשנות מעוותת בנוסח המקובל כיום בחלקים מסוימים של הציבור הישראלי. בארץ ישראל הוקמה המדינה היהודית כדי שתשמש בית לאומי לעם היהודי. חוק השבות אומר זאת במפורש.
הערבים לא שכחו את מה שקרה להם אז - והם לא יוותרו על השטחים שנכבשו במהלך מלחמת העצמאות. הם גם לא יוותרו על מה שהם מכנים 'זכות השיבה'.
בנימין נתניהו מבקש להעניק להם כעת 'מדינה'. רעיון עוועים זה לא יביא לקץ הסכסוך. המדינה הזאת רק תשמש קרש-קפיצה להמשך המאבק נגד מדינת ישראל. העבים מצהירים על כך במפורש צריך להאזין להם - ולהאמין להם.
ומה יקרה אז? נחזור ונכבוש את 'המדינה הפלשתינית'? ואם 'האביב הערבי' ישטוף גם אותה, מה נעשה אז?
כיום אנחנו נמצאים בשטחים שהובטחו לנו באמנות בינלאומיות. כתב המנדט הבריטי דיבר על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כולה - גם בחלקה המזרחי. לא היה שם שום ריבון אחר. אף אחד גם לא שמע באותה העת על 'עם פלשתיני'. הפיקציה הפוליטית הזאת נולדה הרבה מאוד שנים לאחר מכן.
אבל עתה, אם נסכים להקמת 'מדינה פלשתינית' ביהודה ובשומרון ובעוד מקומות - לעולם לא נוכל לחזור לשם. לא נוכל לכבוש מדינה החברה באו"מ. גבול בינלאומי יחצוץ בינינו לבין כנופיות הטרור שיתקבצו בשטחים שעליהן בנויות עתה שילה ובית אל ועלי וקרני שומרון. בדיוק מה שקרה בגוש קטיף.
ומה יהיה על הדרישה לקבל בחזרה שטחים שנכבשו ב-1948? לא יהיה לנו שום פתחון-פה לטעון, מוסרית, או משפטית, נגד הדרישה הזאת. אם ויתרנו על שטחים שנכבשו במהלך מלחמת-מגן ב-1967, איך נוכל לטעון שאיננו מוכנים להחזיר שטחים שנכבשו ב-1948 במהלכה של מלחמת-שמד שנאסרה עלינו?
בנימין נתניהו יהיה אז רחוק מאוד מלשכת ראש הממשלה - ולכן לא הוא יהיה זה שיצטרך להתמודד עם דרישות אלה או עם מדינת הטרור שתשלח אש שטוחת-מסלול לעבר כביש החוף; אולם זאת לא סיבה לנהוג כרגע בהפקרות, ובאיוולת, שעוד לא היו כמותן.
