הקאמבק של המושחתים

השתיקה הממושכת-יחסית של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, מהווה ככל הנראה מסך עשן לקראת תוכניותיו הבאות. אולמרט נהג בחודשים האחרונים להתבטא מכל במה ומול כל מיקרופון לגבי תפקודו הכללי הלקוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו לטעמו, ובעניין הצורך בחידוש המו"מ להסכם השלום עם הפלשתינים ולהעניק להם ויתורים מרחיקי-לכת. השבוע, כאשר חודש המו"מ בתום שלוש שנים של נתק בין הצדדים, נדם קולו של אולמרט, אבל אל חשש, הוא עוד יפצה את פיו הגדול אם וכאשר יעלה המו"מ על שרטון. בינתיים ממשיך אולמרט לחרוש בחשאי מזימות מאחורי הקלעים כדרכו בחול. אומ"ץ אינה מתכוונת לגלות שאננות מול כוונותיו הנסתרות של אולמרט, האיש שעיבה את השחיתות השלטונית במדינה, שבה החל קודמו אריאל שרון, לממדים מפלצתיים. למרבה הצער, דחה בימים אלה ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (אח"ם), ניצב יואב סגלוביץ', ערב פרישתו מתפקידו, את התלונה שהגישה באחרונה אומ"ץ נגד אולמרט, בטענה שקיבל לכאורה שוחד ממשפחת לבנת, בעלת השליטה במפעל "נשר" לייצור מלט. בתלונה שנחתמה על-ידי נאמר בין השאר:

• "תנועת אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד אהוד אולמרט בחשד לכאורה לקבלת שוחד וטובות הנאה מקבוצת לבנת בעלת מפעל 'נשר' לייצור מלט.
  כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת בשנת 2003 פעל להגבלת יבוא המלט לישראל על-מנת לאפשר לקבוצת 'נשר' להמשיך ולהחזיק במונופול לייצור ושיווק מלט בארץ.
  שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2010, אחרי שאולמרט נאלץ להתפטר מתפקידו כרה"מ, נתמנה כיו"ר קבוצת לבנת תמורת שכר חודשי גבוה והוצאות נלוות אטרקטיביות.
  אנו סבורים שיש חשד שאולמרט קיבל לכאורה תמורה כספית מאוחרת עבור השירות שהוא העניק לקבוצת לבנת בעת היותו שר התמ"ת.
  אנו מבקשים לפתוח בחקירה בפרשה זו ומפנים את תשומת הלב לכך שהעבירה בוצעה לפני שלוש שנים".

סגלוביץ' נמנע מלחקור את הפרשה מסיבות שאינן נהירות, ואומ"ץ כבר ערערה על כך ואנחנו לא שוללים אפשרות לעתור לבג"ץ נגד המשטרה. פרט מאלף: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אינו יכול לעסוק בנושא זה, הן משום שאולמרט היה לקוחו לשעבר והן משום שהינו כיום אזרח, אבל ממילא לא היו לנו ציפיות מהיועץ בשל הרפיסות המתמשכת שלו מול אישי שלטון שסרחו. אולמרט לא מתכוון להישאר מחוץ לגלגל הפוליטי לאורך זמן ונערך בחשאי לקראת הזינוק המחודש שלו לצמרת הפוליטית במדינה. בשלב זה הוא ממתין לסיום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו בשני מישורים: הערעור שהגישה הפרקליטות נגדו לבית המשפט העליון בגין זיכויו השערורייתי משני כתבי אישום (פרשות טלנסקי וראשונטורס) וכתב האישום על קבלת שוחד בפרשת הולילנד. אולמרט היהיר משוכנע שיצליח לצאת משתי הפרשות הללו ללא קלון, ואז השמיים הם הגבול, מאחר ששלטונות אכיפת החוק לא יעזו להתקרב אליו. אם יתגשם חלום הבלהות וראש הממשלה לשעבר, המגה-מושחת, אהוד אולמרט, יחזור לחיים הפוליטיים וינסה להיבחר מחדש לראש הפירמידה השלטונית, יקיץ הקץ על התקווה שניתן לנקות את האורווה השלטונית המצחינה. אולמרט ישתמש ככל הנראה במפלגת קדימה כפלטפורמה להקמת מפלגה חדשה בסיועם של כמה מחבריו המסואבים בעלי קופות השרצים העמוסות, שירגישו טוב תחת כנפיו של מנהיג עבריין. כל החבורה הפוחזת תנסה לסמא לקראת הבחירות הבאות את עיניהם של המוני בוחרים תמימים ומאמינים שאולמרט הוא האלטרנטיבה היחידה לנתניהו. אנחנו לא שוכחים כיצד עלה בידו של אולמרט העבריין הסדרתי להטעות את שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שדנו בשלושה כתבי אישום פליליים נגדו. אולמרט נתן הבטחות-סרק חסרות כנות לבית המשפט, והתחייב בפניהם שהעונש הכי חמור שנגזר עליו היא פרישתו מהחיים הפוליטיים ובלבד שלא יטילו עליו עונש קלון שהיה מרחיק אותו לשבע שנות גלות פוליטית. אולי זו הייתה הסיבה שהשופטים הרחמנים והתמימים כשלו מול דמעות התנין של אולמרט כאשר חרצו את גזר דינו. אולמרט מצפה לכך שידיעות אחרונות, עיתון הבית של העבריינים הפוליטיים הכבדים, יסייע לו במערכה נגד אלה שינסו לחסום את דרכו של אולמרט על-מנת שייטיב עם העיתון מכספי הקופה הציבורית כפי שעשה בעבר. אומ"ץ תעשה כל אשר בידה כדי שאולמרט יקיים את התחייבותו לשופטים ולא יחזור לכס ראש הממשלה כדי להשלים חלילה את מלאכת ההשחתה של המדינה.

בניגוד לשורה של שרים לשעבר ממפלגות שונות שפרשו סופית מהחיים הפוליטיים לטובת עסקים פרטיים, שר המשפטים לשעבר חיים רמון מתכוון לחזור במוקדם יותר מאשר במאוחר. רמון רמז על כך במפורש בראיון שהעניק לפני כמה ימים באחד מכלי התקשורת. רמון הוא אדם מוכשר, בעל כושר מנהיגות, כריזמה ונואם מהמדרגה הראשונה. לאורך השנים הוא ניצל את יכולתו להתחבב על עיתונאים ופרשנים על תקן של סחבק שנולד בשטח הגדול ביפו ופרץ לצמרת הפוליטית במדינה. לא במקרה כמה מחבריו הטובים, בהם אמנון אברמוביץ', ניסו לסנגר עליו בעת הסתבכותו המבישה בפרשת "הנשיקה הצרפתית" שהביאה אולי לשיפור יחסי ישראל-צרפת. ממפלגת קדימה הוא פרש מזמן. התנועה בראשותה של שרת המשפטים הנוכחית ציפי לבני איכזבה אותו. אחד מתלמידיו הפוליטיים לשעבר, יאיר לפיד, לא סופר אותו. אבל אל חשש: השועל הפוליטי הוותיק, אלוף המפצים, ימצא את המסגרת והעיתוי המתאימים. קרוב לוודאי שיעשה זאת בתיאום עם חברו הטוב אולמרט. יש להם כבר רקע משותף של הרשעה בדין ומשטמה לנתניהו. בחמש השנים שבהן שוהה רמון מחוץ לחיים הפוליטיים הצליח רמון לעשות יפה לביתו. בגלל מצבו הכספי המשופר, יכול היה רמון להרשות לעצמו אפילו לארגן קבוצת בעלי ממון, והוא ביניהם, שרכשה במשותף את קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב" שהוא משמש כיושב-ראש שלה. רמון מקורב מאז ומתמיד לאילי הון ומעולם לא הייתה לו בעיה לחבר אותם לאישי השלטון, על כל הסיאוב שמשתמע מכך. אחד מהם, איש העסקים הישראלי הבינלאומי אהרון פרנקל, הזמין את רמון על חשבונו יחד עם שלושת בכירי העבודה לשעבר - שמעון פרס, דליה איציק ופואד בן-אליעזר, לאירוח במונקו. בעקבות התערבותה של תנועת אומ"ץ שעתרה לבג"ץ והגישה נגד הארבעה תלונות לוועדת האתיקה של הכנסת, הוחזרה תמורת האירוח לקופת המדינה. חברו הטוב של רמון, העבריין ח"כ אריה דרעי מנהיג שס, שחזר אף הוא לחיים הפוליטיים, ממתין לרמון בזרועות פתוחות. בעבר רקחו השניים כמה תרגילים פוליטיים מסריחים והם יחזרו לעשותם כיאה לשני שורים מועדים. בתקופה שבה נחשף דרעי כעבריין פלילי, היה רמון צמוד אליו, הגן עליו בחירוף נפש ופעל כדי שלא יוחרם על-ידי המערכת הפוליטית. דרעי לא קיפח את רמון בתקופה שבה שימש עורך דין פרטי במקביל לחברותו בכנסת, וטרח להביא לו לקוחות חרדים מפוקפקים ששיפרו בצורה משמעותית את מצבו הכלכלי. רמון לא שכח זאת לדרעי וגמל לו. כאשר נבחר בשעתו רמון לתפקיד יו"ר ההסתדרות החדשה, צירף לקואליציה את שס, שהחלה לינוק כספים רבים גם מעטיני ארגון העובדים ולא הסתפקה בכספי הקופה הממלכתית. רמון מכר באותה הזדמנות חלק מנכסי ההסתדרות (כור, סולל בונה, חברת העובדים, אצטדיונים ועוד) לאילי הון בעסקות שנויות במחלוקת. דרעי העבריין בעל הקלון זכה בחודשים האחרונים לרוח גבית מידיעות אחרונות. גם רמון לא יקופח על-ידי העיתון של המדינה בדרכו חזרה לחיים הפוליטיים כעל תקן של עבריין ללא קלון.

יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, שפרשה מהחיים הפוליטיים בכנסת הנוכחית אחרי שהגיעה למסקנה שאפסו סיכוייה להיבחר, לא ויתרה עדיין על חלומה הגדול להיות הנשיאה הראשונה של מדינת ישראל. התקופה הקצרה שבה כיהנה כנשיאת המדינה בפועל, בעקבות הנבצרות של הנשיא העבריין משה קצב, בוערת עדיין בעצמותיה. איציק אינה מסתירה את כעסה על נשיא המדינה שמעון פרס, על שלא קיים לטענתה הבטחה אישית שנתן לה, לדבריה, להתמודד ולסלול לה איתה את הדרך לנשיאות. מאחר שאיציק חסרת המעצורים והערמומית ידועה כמי שנוטרת ונוקמת, היא נקטה בשנים האחרונות בשורה של פעולות עוינות נגד פרס, שלא את כולן ניתן לפרט במסגרת זו, אבל חלקן ידועות לי. דליה איציק היא לקוחה ותיקה של אומ"ץ על תקן של חשודה בעבירות שונות שהיא ביצעה במהלך השירות הציבורי. על-רקע זה היו לנו במרוצת השנים שורה של עימותים חריפים אחרי שאיציק נכחה לדעת שאומ"ץ אינה נכנעת לכוחנות שלה ולא למסע השתדלנות שהיא ניווטה בעזרתם של כאלה שסרו למרותה, ובכוונתה להמשיך ולפעול כדי שהיא לא תהיה מעל החוק. צר היה לנו להיווכח שבעבר נמנעה איציק מלתת את הדין אחרי שהיועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, נמנע מלהורות על חקירת משטרה בחשד לאיסוף תרומות לצרכים פוליטיים בניגוד לחוק ולקשרי הון ושלטון פסולים, במהלך כהונתה כשרת התקשורת ושרת התמ"ת. אכזבה חמורה יותר נגרמה לאומ"ץ כאשר התברר לנו למגינת ליבנו שמבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, העניק לאיציק הנחה גדולה בשורה של פרשות שחיתות שבהן הייתה מעורבת כאשר כיהנה כיו"ר הכנסת. המדובר היה, בין השאר, בנסיעות נהנתנות לחו"ל על חשבון הקופה הציבורית, עשרות פעמים שבהן שכרה הכנסת חדרי בתי מלון בתל אביב למטרות לא ברורות, נטילת רהיטים יקרים מהכנסת לביתה הפרטי, שיפוצים בבית הפרטי על חשבון המדינה ועוד מעללים כהנה וכהנה. החומרה העיקרית הייתה בכך שאיציק בחשה בביקורת מאחורי הקלעים ותמרנה את כל הנוגעים בדבר. כך, למשל, נמנעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ', שכיהנה אז כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, מלדון בתלונה חריפה שאומ"ץ הגישה נגד איציק, בנימוק פורמלי שהיא ממתינה לפרסום דוח מבקר המדינה. לעומת זאת, השיב מבקר המדינה לשעבר לאומ"ץ, כי בנושאים מסוימים שהעלינו בתלונה לוועדת האתיקה, הוא לא יוכל לדון מאחר שהוא ממתין להכרעת ועדת האתיקה. מצב חמור יותר נוצר כאשר התברר שאיציק מקבלת הדלפות קבועות מדיונים פנימיים בעניינה שהתקיימו במשרד מבקר המדינה. באחת ההזדמנויות איציק לא התאפקה, התקשרה אל היועץ לשעבר למאבק בשחיתות במשרד, ד"ר מאיר גלבוע, ובאה אליו בטענות על דברים שאמר בישיבה הסגורה. אחרי כל זאת, אין להתפלא על שד"ר גלבוע הודח מתפקידו בנסיבות תמוהות, ואילו טיוטת הדוח החמורה שהוכנה נגד איציק הוחלפה בדוח סופי צמחוני ורזה. איציק מבינה עתה היטב שמעמדה הנוכחי החוץ-פרלמנטארי יקשה עליה להתחרות על תפקיד נשיא המדינה אחר פרישתו של פרס בעוד שנה וחצי, אבל היא סומכת בהחלט על היכולות המניפולטיביות שלה ועל הבטחות שהיא צוברת מחברי כנסת, ועל ידיעות אחרונות שמעניק לה חיפוי בתקופת מעשיה הפליליים. גם ההתחנפות של איציק אל רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, היא חלק מהמערך הלוגיסטי בניסיון לכבוש את משכן הנשיא. מי שתעמוד בדרכה לכס הנשיאות ותעשה הכל כדי לחסום את דרכה למשכן נשיאי ישראל תהיה תנועת אומ"ץ. לא לנשיאה בעל רמת מוסר ירודה מסוגה של דליה איציק זקוקה המדינה בעת הזו.

שני העבריינים הפוליטיים אריה דרעי ואביגדור ליברמן, שהם גם חברים אישיים, החליטו להריץ לראשות עיריית ירושלים את רו"ח משה ליאון, אדם שנוי במחלוקת מבחינה מוסרית, במטרה שלא קשה לנחשה: רצון להשתלט על ועדות התכנון והבנייה ועל משאביה של העיר. רו"ח ליאון, המחובר לחוגים החרדיים והמסורתיים של העיר, התחיל את החזרה שלו לחיים הפוליטיים לפני כמה חודשים, כאשר שימש כנציגו של ליברמן במו"מ הקואליציוני להקמתה של הממשלה הנוכחית. ליאון נפל בשבי אצל ליברמן בתקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה, כאשר ליברמן שימש כמנכ"ל המשרד וליאון מנהל הלשכה של ביבי ונושא כליו של ליברמן. אחרי שליברמן התפטר מתפקיד זה ירש אותו ליאון. בתפקיד זה הוא הסתבך בפרשת עמדי ונחקר במשטרה עם בני הזוג נתניהו (המדובר היה בתשלום עבור הובלת מתנות פרטיות, רהיטים וחפצים אישיים על חשבון הקופה הציבורית). רק בנס יצאו השלושה מהפרשה ללא נזק פלילי. ליברמן לא שכח את ליאון גם כאשר הפך לשר התחבורה בממשלה ומינה אותו לתפקיד יו"ר דירקטוריון. כנראה שהמינוי לא היה לשם שמיים, שכן ליאון וצמרת הרכבת נחשדו בשעתו בקבלת שוחד ברכישת קרונות מחברת סימנס המערב-גרמנית, שבונה מגוון רחב של מוצרים ייחודיים. סימנס הודתה בשעתו שנציגיה שיחדו במדינות שונות כדי לזכות במכרזים רחבי-היקף. בישראל הסתכמו תשלומי השוחד בחברת החשמל וברכבת בכ-20 מיליון דולר. האדם היחיד שנתפס, הודה ונשפט על קבלת שוחד בסך 3 מיליון דולר היה עו"ד דן כהן, חבר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר, שהיה מעורב באישור לרכישת טורבינות חשמליות לחברה. מסיבות שונות, שאת חלקן לא ניתן לפרט, לא חקרה המשטרה עד כה את זהותם של מקבלי 17 מיליון הדולר הנוספים בחברת החשמל וברכבת. ליאון יצא מהפרשה הזו עם עננה על ראשו, אחרי שנודע שהוא היה אורח של חברת סימנס בגרמניה והייתה לו מערכת יחסים מיוחדת עם נציגי החברה בארץ. גם דוח חמור שהכין מבקר המדינה בנושא רכישת הקרונות, הצביע על פעילותו הלא תקינה של ליאון. המבקר לא יכול היה לאלץ את המשטרה לחקור את הפרשה שבגינה נאלץ ליאון לפרוש מהרכבת אחרי עידן ליברמן במשרד התחבורה. אחרי פרישתו מהרכבת החל ליאון להתקרב לירושלים, למרות שהוא תושב תל אביב והתמנה ליו"ר החברה הכלכלית בעיר, הוא ושני מיטיביו, ליברמן ודרעי, ידעו מן הסתם למה הוא חשק בתפקיד. אומ"ץ לא הצליחה למנוע את המינוי הנ"ל בגלל אי-התערבותו של מבקר המדינה וליאון החל לחגוג בעיר הבירה. אחרי שפורסמה כוונתו של ליברמן למנות את ליאון כמועמד לראשות עיריית ירושלים, פנינו אל יו"ר ועדת הבחירות. בפנייה של תנועת אומ"ץ אל השופט אליקים רובינשטיין, כתבתי, כיו"ר הנהלת אומ"ץ:

• "בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי רו"ח משה ליאון מתכוון להציג את מועמדותו לתפקיד ראש עיריית ירושלים בתמיכתם של יו"ר מפלגת 'ישראל ביתנו', ח"כ אביגדור ליברמן ויו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי.
  תנועת אומ"ץ טיפלה בשנים האחרונות בשורה של תלונות שהוגשו נגד רו"ח ליאון לגבי התקופה שבה כיהן ליאון כיו"ר הנהלת רכבת ישראל ונחשד בקבלת טובות הנאה מחברת 'סימנס' יחד עם בכירים אחרים ברכבת בגין רכישת קרונות מהחברה.
  מסיבות בלתי ידועות לנו נעצרה החקירה בעיצומה אך העננה שמרחפת מעל ראשו של רו"ח ליאון עדיין לא הוסרה.
  תנועת אומ"ץ מודעת לכך כי זכותו של כל אדם שאין לו עבר פלילי וקלון להגיש את מועמדותו לראשות ישוב זה או אחר. עם זאת, אנו סבורים שיש מקום לבחון פסילת מועמדים בגלל נורמות מוסריות פגומות".

עד כה לא התקבלה תשובתו של כבוד השופט. אומ"ץ לא תרפה, למרות שדרך רשעים צלחה ודרכם של מושחתים סלולה.