תוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים מצטמקת בנושאים ובשעות המוקדשות להם משנה לשנה. כשאני בודקת את לוח השיעורים אצל תלמידי ביה"ס היסודי, ובהמשך את התיכוניסטים - אני נוכחת שרוב המקצועות מרחיבי הדעת נעלמו משם מזמן. בזמנו, לימדו תולדות האמנות לכל אורך השנים, עד לי"ב, וכן תולדות המוזיקה, בהן עברנו בחינת בגרות פנימית. וכך, גם מי שלא אמן או תלמיד למוזיקה, סיים את הגימנסיה עם השכלה רחבה. לכן חשובות כל כך בחינות הבגרות. לולא היו בחינות הבגרות - לא היינו משתדלים כהוא זה ללמוד ולשנן את החומר, והיינו חפים מכל השכלה.
כל המקצועות החדשים שהוכנסו לרשימת הלימודים על-ידי שרי חינוך יפי-נפש, ובהם דאגה לכוון את צורת המחשבה של ילדינו בקשר לבעיה הערבית, בתוככי ארצנו ומסביב לה, ובימים אלה - בגישה סובלנית כלפי המסתננים האפריקנים המהווים סכנה דמוגרפית הגדלה במספרים מבהילים - המקצועות הללו לא יעשו את ילדינו נאורים. ומה נשאר מביאליק, טשרניחובסקי ושניאור כיום?
הילדים היום לא יודעים מאומה בתנ"ך, ואם ייפגשו עם מישהו בחו"ל או מחו"ל - לא יבינו את הקודים התרבותיים שהפכו מטבעות לשון בינלאומיות. במקום לקרוא ספרים, הם צמודים כמו מגנט לסמארטפונים ומסמסים או משחקים בהם. ובאיזו לשון עילגת הם מדברים היום - והאם שמתם לב לגמגום של השדרנים בבוקר? לפני כל מילה או אחריה הם אומרים "עה".
מורים עם כריזמה
ביטול בחינות הבגרות ייראה אולי הקלה לתיכוניסטים, אך באיזה מחיר!!! זה יעלה להם באובדן השכלה שיכלו לרכוש, בזלזול בלימוד נושאי המקצועות החשובים, ויצמיח בישראל דור של אינפנטילים ובורים. בדומה לכך, ועוד יותר גרוע: נסו לדבר עם בוגרי ישיבות תיכוניות חרדיות. הם לא יודעים מהי בירת צרפת, לא שמעו על מושגים הכי אלמנטריים בהשכלה כללית. מדוע? כי הם אינם מחויבים למקצועות הליבה. כך גם יישמעו התיכוניסטים החילוניים בעתיד, שכבר החל.
אם עתיד העם הזה יקר למנהיגיו - שיקדישו יותר תשומת לב ל"מה" ול"איך". מורים ראויים עם כריזמה, גורמים לילדים לרצות להתעמק בנושאי המקצועות שמלמדים אותם. זכורני, שבששת השבועות שאיפשרו לנו להתכונן לפני בחינות הבגרות, שבזמנו נערכו בשטף, ובמרחק של שלושה ימים בין אחת לשנייה - כל הכיתה שלי למדה ושיננה אך ורק ספרות. למה? כי זכינו למורה הטובה ביותר בארץ לספרות - מילכה אורינובסקי ז"ל. כמעט כל הכיתה הוציאה בין 80 ל-90 בתוצאות הבחינה בעל-פה.
אז אתם שם למעלה, בשלטון, דאגו לתמרץ את המורים הכי אינטליגנטים, אינטלקטואלים ושופעי הקסם, שימשכו אחריהם את התלמידים כמו החלילן מהמלין. כי התלמידים כיום הם יקבעו את גורל עתידנו. ולמנהלי התיאטרונים יש גם חלק בעבודה: דאגו להזמין מהמחזאים שלנו דרמות שלקוחות מהתנ"ך ומהמיתוסים שלנו. רק כך יתחזק הקשר של הנוער לזהותו עם עמו וארצו.
