שוב ושוב אנו שומעים כי מגמת התקיפה המתוכננת נגד סוריה אינה לחסל את בשאר אסד ומשטרו, אלא להעניש אותו, לחנך אותו ולהניא אותו מהפעלת נשק כימי נגד עמו פעם נוספת. יש להניח כי תקיפה כזאת תגרום לאסד ולאנשיו להחליף את משכנם ומשרדיהם עד יעבור זעם, והכל יחזור לתיקונו. אך זהו תרחיש הנוגד את המציאות בשטח. משטרו של בשאר וכוחו הצבאי נמצאים בתהליך מתמשך של כרסום וקריסה זה כשנתיים ומחצה. הצבא איבד הרבה מן הארסנל שלו, בעיקר מטילי הקרקע-קרקע ששוגרו נגד המורדים. יש גם ירידה במורל החיילים, כשמבין 120 אלף הקורבנות שגבתה המלחמה יש כ-30 אלף מאנשי המשטר, ובעיקר חיילים. נוכח כל אלה, מכה צבאית נגד מוקדי הכוח, ובעיקר הדיוויזיה הרביעית בפיקוד אחיו של בשאר, מאהר, המופקדת על שמירת המשטר, תחליש אותו אפוא עוד יותר ותקרב את קיצו. בנוסף, תומכי המשטר מבחוץ אינם מגלים סימנים שהם מוכנים להסתבך במלחמה נגד העולם החופשי כדי שבשאר ישרוד. כך, הרוסים מפנים את אנשיהם מסוריה, וסגן שר החוץ הרוסי מכריז כי רוסיה לא תילחם למען משטרו של בשאר. גם אירן אינה מתלהבת מהסתבכות במלחמה כוללת, למרות הצהרותיה המתלהמות. זה 25 שנה שאירן אינה ששה אלי קרב, בעקבות תבוסתה במלחמת 8 השנים נגד עירק. באשר לאיום הסורי להבעיר את כל המזרח התיכון, קודם כל על משטרו של בשאר להוכיח שהוא מסוגל לגבור על המורדים. על כך אומר עורך "ערוץ אלערביה" עבד אלרחמן אלרשד במאמר מערכת (29.8.13): "גם סדאם חוסיין ומועמר קדאפי איימו להבעיר את כל המזרח התיכון. אך איומיהם נדמו עמם. ואילו אירן חכמה יותר. במהלך שלושה עשורים היא נזהרת מהסתבכות במלחמה כלשהי, ומשאירה את המלאכה בידי סוכניה הקטנים, כמו חמאס וחיזבאללה. זאת, משום שהיא מבינה את המחיר הכבד שהיא עלולה לשלם אם תהיה מעורבת במלחמה". לכן, ניתן לקבוע כי התקיפה האמריקנית, למרות שתהיה מוגבלת ומדודה, תהיה צעד מכריע בחיסולו של משטר הדמים הסורי. יש החוששים מן המשטר שישלוט אחרי אסד. הבחירה אינה בידנו. יש מצב רע ורע במיעוטו. כול משטר שירש את אסד יהיה פחות רע לישראל. קריסת המשטר הנוכחי תבשר את התמוטטות ציר הרשע.