1. התשתית הנורמטיבית
א. היעדר הסדר חקיקתי מאוחד לטיפול בעורף בחירום
החלטת הממשלה (מס' 3740), שמכוחה השר להגנת העורף הינו ראש ועדת המל"ח (משק לשעת חירום) העליונה במקום שר הביטחון, אינה מתיישבת עם הוראות חוק יסוד: הצבא. מצב בלתי תקין זה מאפשר, לכאורה, ששר הביטחון והשר להגנת העורף יטילו על צה"ל לבצע מטלות שלא נעשה ביניהן תיאום ואף סותרות בתחום הטיפול בעורף בעת חירום. מצב זה עלול גם לפגוע בתפקוד הגופים המרכזיים המופקדים על עניין זה.
מאז הקמת המשרד להגנת העורף בינואר 2011 חלפה למעלה משנה וחצי, ואולם למועד סיום הביקורת, יולי 2012, טרם באה על פתרונה סוגיית הסדרת תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף. מבדיקה שערך משרד
מבקר המדינה בדצמבר 2012, סמוך למועד סגירת דוח זה, נמצא, כי לא חל שינוי במצב.
במועד סיום הביקורת לא תוקן הליקוי שעליו הצביע משרד מבקר המדינה בדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2007 בנושא "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה" (להלן - הדוח על מלחמת לבנון השנייה), ולפיו לא היה הסדר חקיקתי מקיף המרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, והמבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בחירום ואת קשרי הגומלין ביניהם. בעת התרחשות אירוע חירום, מצב זה עלול לגרום לאי-בהירות בעניין חלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון, השר לביטחון הפנים והשר להגנת העורף, וכן בין כל הגופים המטפלים בעורף בחירום הכפופים להם, ובכך למנוע מיצוי מיטבי של היכולות של כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, אשר חלקם כפופים לשרים אלו. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012, סמוך למועד פרסום דוח זה, נמצא, כי לא חל שינוי במצב של היעדר הסדר חקיקתי מקיף, כאמור.
פערים אלו בתשתית הנורמטיבית מקבלים משנה תוקף בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, כשטרם התקדמה חקיקתו של הסדר מקיף כאמור, ולפיכך יש לראות בכך משום ליקוי חמור.
היעדר גוף מרכזי המתאם בין כלל הגופים
במצב הדברים הנוכחי, כאשר הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף, הרי שבמועד סיום הביקורת אין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, ואשר יכול לרכז את הטיפול בעורף גם בעתות שגרה וגם בעתות חירום. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012, נמצא כי לא חל שינוי במצב.
מיגון תשתיות לאומיות חיוניות
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי למרות העובדה שהאיום של ירי טילים ורקטות על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, עבודת מטה מקיפה הממליצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחת מהתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקודו של המשק, לרבות בחירום.
ערכות מגן
אף שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי רשמה בפניה בדצמבר 2009 "את הכוונה לצייד 100% של אזרחי ישראל במסכות אב"כ [ערכות מגן] - ביעד זמן של שנתיים וחצי", בפועל, נכון למועד סיום הביקורת מלאי ערכות המגן אינו נותן מענה לחלק ניכר מאזרחי מדינת ישראל.
מערך התרעה סלולארי
נכון למועד סיום הביקורת ולמרות מעורבותו של ראש הממשלה, המערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הניידים טרם הושלם, לא הושגה עדיין הסכמה של חברות הסלולאר לספק שירות התרעה סלולארי, ולא החלה עדיין פעילות לתיקון הרישיונות שלהן או לתיקון החקיקה בנושא זה.
אז יש משרד להגנת העורף, פיקוד העורף, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ, וכדומה. מה שאין הוא הגנה מיטבית של העורף.