הביטוי "היום הרת עולם" מציין את הריונו של העולם. ראש השנה הוא יום לידתם של העולם ושל האנושות כולה. בנקודת זמן זו נולדת השנה מחדש. לראשונה מופיע ביטוי זה בדברי ירמיהו הנביא המקונן על לידתו: "ותהי לי אמי קברי ורחמה
הרת עולם. למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון" (ירמיהו כ', י"ד-י"ח).
ביומו הראשון של החג קוראים על פקידתה של שרה העקרה, ביום השני על גורל הבן אשר נולד לה יצחק - מעשה העקידה, ובהפטרות - על חנה העקרה היולדת את שמואל הנביא ועל רחל העקרה שנפקדה.
האם עקרות אלו שנפקדו לפי דברי חז"ל בראש השנה (ראש השנה י"א ,א') יקבעו ימים אלו לדורות לקרוא הן בתורה והן בנביאים אודותן? האם יש מסר שעלינו ללמוד בפקידתן בראש השנה?
אכן בתפילות ראש השנה לאחר תקיעת השופר אנו אומרים את הפיוט הקדום שאין ידוע מי היה מחברו "היום הרת עולם". פיוט זה רווי בדימויים אימהיים, ההריון כסמל לבריאת העולם והשורש ר,ח,מ, - רחם בהמשכו של הפסוק המציין שתי משמעויות חשובות .
האחת,
רחם - הריונו של תינוק, הריונו של עולם.
השנייה, מידת
הרחמים שבין האדם למקום. נראה שהחוט המקשר בין הקריאה בימי ראש השנה לבין עקרותן של הנשים היא מעלת התפילה.
תפילה ללידה ותפילה לבטל מידת הדין: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (מתוך הפיוט ונתנה תוקף). במסכת יבמות (ס"ד ,א') מספרת לנו הגמרא על שרה אשת אברהם שלא הייתה ראויה ללדת, שכן הייתה אמנו איילונית. כמו-כן חנה אף היא הייתה עקרה כפי שנאמר: " כי סגר ה' בעד רחמה" (שמואל - א' א',ו').
מדוע הקב"ה עשאן עקרות? כדי שישאו לפניו תפילה. מפני שהוא חפץ בתפילתן כפי שמציינת הגמרא ביבמות: "מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים" ( ס"ד, א'). נשים אלה נענו בזכות תפילתן שנאמרה מתוך מעמקי ליבן וגרמה לבקיעתם של הרקיעים. חז"ל קבעו את הקריאה אודות נשים אלו שנפקדו בראש השנה על-מנת להורות לדורות על מהותו וייחודו של ראש השנה כפי המובא בשולחן ערוך הלכות ראש השנה סימן תקפ"ד הלכה ב': "ומוציאין שני ספרי תורה בראשון קורין ה' מוה' פקד את שרה עד ויהי אחרי הדברים האלה". המשנה ברורה על המקום מפרש" לפי שבראש השנה נפקדה שרה רחלוחנה".
ראש השנה הוא אומנם ום דין אך בו בזמן משמש הוא כיום תפילה. תפילה ביום זה כוחה גדול לאין שעור עד שמגיעה לכיסא הכבוד. בכוחה להשפיע ולקבוע את גורלו של האדם לחיים או למוות. על כן מחובתו של האדם לנצל את שני ימי ראש השנה להשתפכות הנפש ולהתקרב לבורא העולם באמצעות הרינה והתפילה. הקשר בין האדם לבוראו נוצר בין היתר על-ידי התפילה: "אשפוך לפניו שיחי" (תהילים קמ"ב, ג'). שיחה היא תפילה.
מעתה מובן לנו מדוע לא הסתפקו חכמינו בקריאה על לידתו של שמואל בלבד אלא קבעו לקרוא את תפילת חנה המשתרעת על עשרה פסוקים. בתפילתה הנך למד כי הכול תלוי בתפילה. חייו של האדם משתנים בעקבות התפילה. יסודות רבים וחשובים נמצאים בתפילתה; ניצחון ומפלה במלחמה, שובע ורעב, ריבוי בנים ושכול, מוות וחיים, עושר ועוני ועוד. כל אלה תלויים באיכותה של התפילה ובהתקשרותו של האדם לבורא. אדם ללא תפילה וללא קשר לקב"ה הינו תלוש וחסר יכולת לשנות, כדרשת חז"ל: "למה נמשלה תפילתן של צדיקים כעתר? - מה עתר זה מהפך התבואה בגורן ממקום למקום, כך תפילתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות" (יבמות ס"ג, א').
נמצאנו למדים משרה , רחל וחנה עד כמה האדם תלוי בתפילה ובמיוחד בראש השנה. ושמא יש סמליות בפקידתן של אימהותינו דווקא בראש השנה, ללמדנו כי חיי האדם בראש השנה נקבעים על-ידי תפילת היחיד לאל חי. ולוואי ונזכה גם אנו במידת הרחמים בראש השנה יום בריאת העולם והאדם.
