תיקון עולם
זמני לא היה מצוי בידי בשפע אבל משום שהנושא עניין אותי במיוחד על-רקע אי אלו נתונים מדאיגים הנוגעים לסדר העולמי והמקומי, מצאתי עצמי מאזינה בחצי אוזן לדיון. כל זאת כשאני עסוקה בברורים אחרונים בענייני המשפחה והאירוח לחג. היה רגע אחד של הפוגה והתפניתי להקדיש את מלא תשומת הלב לנאמר. בדיוק אז העלו לשידור את הרב
גלעד קריב - מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת. לאחר מספר משפטי מבוא הציג הרב את המושגים הבאים:
"אנוכי עפר ואפר"
"בשבילי נברא העולם"
אין צורך להכביר מילים כדי להבין שהמושג הראשון מייצג אדם כנוע וצנוע והמושג השני מייצג אדם שחושב במונחים של "אני ואפסי עוד".
מצויד בשני מושגים אלו הרב קריב המשיך והסביר:
כשמדברים על תיקון עולם רצוי שכל אדם ואדם יפשפש בכיסיו ויחפש מה רשום על הפתקים שטמן בהם (מטפורית כמובן). לדעתו, יתברר שחלק מבני האדם מחזיקים בכיסם פתקים מסוג אחד בלבד. או - "אנוכי עפר ואפר" או - "בשבילי נברא העולם". המצב האידיאלי, אמר הרב קריב, הוא מצב של איזון. ורצוי שכל אחד מאיתנו ידאג להחזיק פתקים משני הסוגים גם יחד. בפועל - על כל אחד מאיתנו לנסות לאזן בין צניעות וכניעות לבין תחושה שהעולם נברא עבורו. שכן אם נאמץ גישה כנועה וצנועה לכל אורך הדרך ייווצר כאוס. גם אם ננהג כאילו אין בלתנו, ייווצר כאוס. במקרה הראשון נהיה שפוטים של רצון הכלל ובמקרה השני נשאף להכפיף את העולם לאינטרסים צרים וקרים. לפיכך, תיקון העולם נתון בידינו כאפשרות ריאלית.
אם לא די בכך, הועלה לשידור העיתונאי, וזוכה פרס סוקולוב,
יוסי מלמן. הוא לקח את הדיון לכיוונים בלתי צפויים כשבישר שמה שהוא עומד לומר בשידור חי יורחב בכתבה שעומדת להתפרסם בגיליון החג. בדבריו התייחס מלמן לתחום ספציפי - מדיניות החוץ ואמר - מדיניות החוץ של ישראל בנויה כולה על סיפוק אינטרסים עצמיים. המוסר ממנה והלאה. ולא רק זה, ישראל סוחרת בנשק עם מדינות שאין לה איתן קשרים דיפלומטיים דוגמת אבו דאבי (שכזכור בשנה שעברה דווח על
משבר ביחסי ישראל אבו דאבי בגלל עסקת נשק). נקודה לרעתנו, ורמז לגישה היומרנית של "בשבילי נברא העולם". זאת במיוחד לאור הכרזות דוגמת הקו האדום שהציב אובמה לאחרונה, כשנימק את הצבת הקו האדום בטעמים הומניטריים. וכולנו יודעים שבתוך כך יש לאובמה גם שאיפה לספק אינטרס עצמי של הממשל. רוצה לומר, שכאן מסתמן כבר יותר איזון בין שני המושגים ותרומה חיובית לתיקון עולם.
רוצו לעיין בכתבה של מלמן ותתווכחו איתו על הרעיון ועל הביקורת שהוא משמיע עלינו. לענייננו, מלמן סבור אף הוא שנחוצה חשיבה ממסדית שיהיו בה יותר סממנים של התחשבות באחר. כשנקרא את הכתבה נדע על כך יותר.
תפוח בדבש
אי-אפשר לסיים בלי לשלוח ברכות בפרוס השנה החדשה לקוראי הרשימות שלי ומגיביי. אך לפני זה עוד הערה קטנה - כמדי שנה, גם בערב ראש השנה תשע"ד יברכו המוני בית ישראל זה את זה ויאמרו ברכה תוך טבילת תפוח בדבש. גלשתי באינטרנט ובדקתי לגבי התפוח: מדוע הוא נחשב לסמל הטוב ומדוע טובלים אותו דווקא בדבש - מוצר של בעל חי שאיננו אוכלים מחמת אי-כשרותו. גיליתי מגוון של מאמרים ותילי תילים של פרשנויות שכדאי לכל אחד מכם לעיין לפחות בחלקם. אבל לא בזה העניין.
תוך כדי גלישה צצה שאלה, האם עץ הדעת שבגן העדן היה עץ תפוח או עץ פרי אחר? פועל יוצא הוא, האם הפרי העולה על שולחננו בראש השנה הוא זכר לפרי שגדל על עץ הדעת?
הופתעתי לגלות שלפי המקורות - התלמוד והמדרש - אין עץ הדעת מזוהה עם התפוח. בספר בראשית נאמר רק "פרי עץ הדעת טוב ורע". בתלמוד נטען למשל שמדובר בכלל בגפן או בתאנה והמדרש הוסיף לכך את האתרוג; בפירוש לא תפוח. יתרה מכך, יש אומרים שזיהוי התפוח עם עץ הדעת החל בתפיסה הנוצרית. אמונה זו אף סיפקה בסיס לציורים הראשונים שניסו לתאר את גן העדן. אלו הציגו את עץ הדעת כעץ שעליו גדלים תפוחי עץ יפים ואדומים....
ברכותיי ואיחולי לשנה של תיקון עולם, שנה טובה כתפוח ומתוקה כדבש לכל קוראיי ולמגיבים לרשימות שפרסמתי ואמשיך לפרסם (בלי נדר) גם בשנת ה'תשע"ד.
מועדים לשמחה, כתיבה וחתימה טובה
