הרפואה הישראלית מצויה על עברי פי-פחת. לא, חלילה, בשל רמתה, שהרי הכל מסכימים שהיא מעולה. מה שלקוי בה היא תשתית רעועה ורופפת. היא מפלה בין עשיר לעני, בין אזור לאזור במדינה, ובין מכשור רפואי מדרגה עליונה לבין מכשור בדרגה נמוכה שהיא מספקת לקהל החולים.
כמה כואב, אבל זו רפואה סלקטיבית. עובדה היא שמרבית האוכלוסיה בארץ אינה מצליחה לממן אפילו את הרפואה הבסיסית ביותר, שהיא אמורה לקבל ללא כל תמורה. דמי ההשתתפות העצמית לתרופות, לבדיקות ולביקורים אצל רופאים הנחשבים למומחים - גבוהים מדי עבורה והיא אינה יכולה לעמוד בהם, כשאלה נגבים באורח זהה מחולה ומבריא, עשיר כעני.
בשל השערורייה הזאת נאלצים, בסופו של דבר, חולים לא מעטים להרים ידיים ולוותר על בדיקה חיונית, להעדיף, במקרה הרע, מזון על תרופה, ובמקרה הטוב - לדלל את כמות התרופות ממרשם הרופא.
אפליה ברורה
סוד גלוי הוא שקיימת אפליה ברורה בין אזור אחד למשנהו בארץ הזאת. תושבי אזור המרכז, למשל, הנחשב למבוסס מכולם, הם אלה שנהנים ממערכת-רפואה איכותית, מפותחת ועדכנית, בעוד תושבי הפריפריה נאלצים לסבול ממערכת דלילה ולוקה בחסר.
אין להסתיר גם שתושבי השכבות המבוססות של אזור המרכז נהנים מתנאי-אשפוז מקסימליים, בבתי-חולים פרטיים, כמו "אסותא" ו"מדיקל סנטר", שהם על תקן של מלון-חמישה-כוכבים. לעומתם נאלצים תושבי השכבות החלשות מהפריפריה להסתפק במחלקות מיושנות, עם חדרים צפופים, נטולי שירותים ומקלחת. במקרים רבים אף נאלצים חולים לכתת רגליהם מאזור לאזור, בשל היעדרו של בית-חולים מתאים באזורם. וכשהמדובר ברופאים-מומחים - הרי שאלה מצויים בעיקר באזור המרכז ורק מעטים מהם בפריפריה.
תחליפים נחותים
אפליה זועקת לשמיים מאפיינת באחרונה גם את הרפואה הפרטית הניתנת בבתי החולים הממשלתיים והעירוניים - בהם אמורה להינתן רק רפואה ציבורית שווה לכולם. במקום זאת מקדמים לראש התור חולה שמוכן לשלם במיטב כספו לרופא המומחה ודוחקים לקרן-זווית חולה שאין לו במה לשלם, גם כשהטיפול בו אמור להיות דחוף ביותר.
אבל האפליה הגדולה ביותר ניכרת בפריסת המכשור הרפואי, הנחשב למשוכלל ולמתקדם ביותר, בעיקר בתחום ההדמיה, כמו אם.אר.איי., למשל, המצוי בדרך כלל באזור המרכז, והנעדר משום מה מן הפריפריה. כתוצאה מכך נאלצים תושבי הפריפריה להסתפק בתחליף של סי.טי. או רנטגן, שאינם נחשבים לשיא הדיוק והמהימנות הרפואית, מה גם שיש בהם סיכון לא קטן מחמת הקרינה.
הגיעה העת לתוכנית לאומית שתצמצם את הפערים ההולכים וגדלים בין חולה אחד למשנהו והמאיימים להרוס כל חלקה טובה בחברה הישראלית. רק כך ניתן יהיה למנוע הידרדרות נוספת של המערכת הרפואית הישראלית אל התהום.