אובמה מזלזל באינטליגנציה של מרקל

א. מאזינים כשהייתי דובר אוניברסיטת תל אביב, נהגתי להעביר את פגישותיי אל מחוץ למשרדי מחמת אוזנא בישא. המקום האהוב עליי הייתה קפטריית הפקולטה להנדסה, מעבר לגשר, שבה היו אוויר צח וגם אי-צפיפות. אירחתי בה את חבריי ואת מי שבא לשוחח ולהתעדכן. יום אחד אירחתי חבר, ושוחחנו על הא ועל דא. בין השאר, ביקרתי בחריפות את חוצפת אגודת הסטודנטים בעניין כלשהו. מישהו בשולחן לידינו צותת, וכעבור כמה ימים הופיעה השיחה בעיתון הסטודנטים. את הלקח למדתי, ומאז ישבתי בקפטריה במקום מבודד, בלי אוזניים מיותרות. לא אוכל להתלונן, כיוון שהרבה ידיעות, שפרסמתי כעיתונאי, לוקטו משיחות אקראי, ששמעתי בתחבורה הציבורית, או במקומות אחרים, שבהם (עוד לפני עידן הטלפונים הניידים) אנשים פטפטו את עצמם לדעת ללא בקרה. במאמר מסוים קראתי לתופעה - הדלפות באקראי: המקור לא התכוון לחלוק את המידע עם אחרים, אלא רק לפטפט בחוסר-אחריות. אין ספק, השיא שייך לגברת, שאכלה עם חברתה במסעדה בצפון וירג'יניה, ופירטה באזניה, בעברית, את כל ההיסטוריה של הניתוח הגינקולוגי, שאך זה עברה. האפשרות, שמישהו באותה המסעדה שולט בעברית לא עלתה על דל מחשבתה כלל. התיאורים המפורטים והפלסטיים - כולל נסיבות, חוויות וכו' - היו מדהימים. הרעיון, שסיפוריה האינטימיים בשולחן לידינו קלקלו את הנאתי מארוחתי, היה יכול לגרום לה חלחלה. דבר דומה קרה לגנרל מייקל היידן, בן 68, המנהל הקודם של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) - הסוכנות האמריקנית להאזנה, שנמצאת עכשיו בלב הסערה, בגלל המדליף אדוארד סנואודן, שנמלט למוסקה - שניהל את הסוכנות המרכזית לביון (CIA) עד לפני כשבע שנים. גנרל היידן תדרך שלא לציטוט עיתונאים בטלפון בנוסעו ברכבת, אלא שלידו ישב תום מאטצי, שהאזין לדבריו, וצייץ אותם מיד בטוויטר לכל העולם ואשתו. ביקורת משולחת של היידן בבכירי ממשל אובמה הרתיחה את מאטצי, שחשף את המתדרך, שרצה להישאר אלמוני. כשנודע להיידן, שדבריו צוטטו - הוא פנה למאטצי. "הייתה לי שיחה מעניינת עם מייקל היידן" - צייץ מאטצי - "הוא היה ג'נטלמן, ולא הסכמנו". שניהם אפילו הצטלמו למזכרת יחד, וגם את התמונה צייץ מאטצי. ב. נזיד טוב כיוון שאני טבעוני, החי על החסה וחס על עצמי מפני החי (רק מטעמי בריאות, חף מכל אידיאולוגיה צמחונית) - אני אוכל הרבה מרקי ירקות ונזידים. הנה מתכון נפלא של נזיד עדשים בריא ודיאטתי, שנתנה לי מירי קירז'נר, הדיאטנית הראשית במרכז הרפואי מאיר בכפר-סבא ומנהלת סדנת ההרזיה "דרך המלך": מצרכים: 500 גרם עדשים חומים 2 ליטרים מים 3 בצלים בינוניים קצוצים (400 גרם) 5 שֽני שום 6 כפיות שמן זית 2 כפות גדושות פטרוזיליה יבשה 2 כפות גדושות כוסברה יבשה, או (לרגישים לגד השדה) עוד פטרוזיליה יבשה אפשר, אך לא חובה: חצי כפית כורכום, חצי כפית כמון, פלפל שחור ופלפל לבן טחונים לפי הטעם 2 כפיות מחוקות מלח גס (רצוי מאוד ללא מלח. זה הרבה יותר טעים ובריא.) הכנה: לברור 500 גרם עדשים חומים, ולסלק אבנים ופסולת. לשטוף במים במסננת. להעביר את העדשים לסיר, שנפחו לפחות ארבעה ליטרים. להוסיף שני ליטרים מים קרים, ולבשל כחצי שעה - עד שהעדשים מתרככים. (הערת אישה חכמה: ניתן לחסוך את כל הטרחה כשמשתמשים בעדשים קפואים). לחמם במחבת טפלון שמן זית. להוסיף בצלים קצוצים ושֽני שום. לטגן על אש גבוהה שתיים-שלוש דקות, תוך ערבוב בכף עץ. לאחר שהעדשים התרככו, להוסיף לסיר בצל מטוגן ותבלינים (מלח, כורכום, פלפל שחור, פלפל לבן וכמון). לבשל הכל עוד שתי דקות, ולכבות את האש. ג. מעצור ויין לָה-פּייר הוא סופר וסגן-נשיא אגודת הרובאים (NRA) האמריקנית. אלי הכל-יכול שלח לי אִמרה שלו - ואני סבור, שכדאי לזכור אותה (ברוח, הרוצה בשלום ייכון למלחמה): "הדרך היחידה לעצור איש רע עם אקדח, היא באמצעות איש טוב עם אקדח". ד. "בחירה שקרית" ממשלות, המעמידות את חופש העיתונות מול ביטחון לאומי יוצרות "בחירה שקרית", שמחלישה את הדמוקרטיה - סבור גארי פּרוּיט (Pruitt), נשיא סוכנות הידיעות אסושייטד פרס (AP). פרויט דיבר בכנס ה-69 של מועצת העיתונות הבין-אמריקנית (IAPA) על תפיסת תרשימי שיחות טלפון של עובדיו בשנת 2012, והגדירה כפגיעה גסה ביותר בחופש העיתונות, המובטח בתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית. לדעת פרויט, העימות בין חופש העיתונות לבין ביטחון לאומי יחליש את הממשלות ולא יחזקן. והוא הציב בפני העיתונות אתגר להמשיך להיאבק מול ניסיון הממשל להרחיב את סמכויותיו, ולצנן את הניסיון לוודא שנבחרי ציבור יישארו אחראים כלפי בוחריהם. דברי פרויט מזכירים לי את מה שכתב ג'ימס ראסל ויגינס, מי שהיה עורך ראשי בעיתון וושינגטון פוסט: "יש להכיר, כי גם הממשלה החופשית ביותר בעולם תצטרך להטיל סודיות על מבצעים צבאיים בזמן מלחמה. חיי אזרחים יהיו המחיר של כישלון בעניין הזה... אין מהלך, שאין בו סיכון. אם נסכן את החירות כדי להשיג ביטחון נסיים בלי שניהם; אם נסכן יותר מדי את הביטחון, נגיע לאותו אסון. זו הדילמה של דורנו". ה. חמוד הנשיא המתחסד אובמה אמר לקנצלרית אנגלה מרקל מגרמניה, שלו ידע, כי גורמי מודיעין אמריקניים מאזינים לה, היה מורה לחדול מכך. ממש חמוד, ואופייני לגישתו, המזלזלת באינטליגנציה של מאזיניו.