מחיר סביר

א. עלוב-נפש

לדעתי, אף אחד לא הופתע מהגילוי של איילה חסון, כי שמעון פרס אינו מעוניין להניח לנו, והוא מתכנן להמשיך לינוק מעטיני השלטון גם אחרי מועד פרישתו, יולי 2014, הבא עלינו סוף-סוף לטובה ולברכה. כבר מזמן הצעתי, שיחוקק חוק יסוד חיוני במיוחד - שימון לנשיאות המדינה לכל ימי חייו וגם אחר כך. זה יפתור - כמובן, על חשבוננו (אלא על חשבון מי?!) - את הבעיה הפרטית של האיש, שבתשעים שנות חייו טרם עבד לפרנסתו יום אחד. הרעיון, שנוכל להסתדר בלי המטרדים, שהוא יוצר בריצת האמוק שלו אחרי כבוד ואחרי טובות הנאה, מדיר שינה מעיניו.

ב. חמש שקל

ניסיתי את הרעיון של קופיקס - לקנות קפה ומוצרים אחרים בחמישה שקלים האחד - והוא מצא חן בעיניי, למרות שהמקום (ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב) נראה נורא. לקחתי את מנתי, והלכתי לשתותה בניחותא בלובי של מכון ז'בוטינסקי, שבו נערכה סדנה של הפורום שלנו. אני מאחל לקופיקס ולמחקיו הצלחה רבה. אין שום סיבה, שכדי לקנות קפה-לדרך צריכים משכנתא. אדרבא, חשיבותה של רשת קופיקס בכך שדרדרה את כדור-השלג, והמחירים המופרכים בבתי-הקפה יזדעזעו, ולבסוף יכורסמו משמעותית - רק אם הקונה הישראלי ירצה בכך, וידיר את רגליו ממקומות, הגובים מחיר מופרז על כוס מים חמים עם קצת קפה ועם ממתיק. וזה מזכיר לי, שפעם הייתי מעורב בחקר שוק לקראת ייצור שעונים אלקטרוניים. התברר, שלמרות שעלות ייצורו של שעון - ללא קשר לאיכותו - הייתה פחות משני דולרים, מחיר השעון לצרכן צריך להיות מעשרים וחמישה דולר ומעלה; וָלא - לא ירכשו אותו הקונים מחשש פן יקנו חתול בשק. כעבור כמה שבועות נסעתי לניו-יורק, וחבר הפנה אותי לחנות של מכר יהודי בלואר איסט סייד (נדמה לי, ברחוב קאנאל), כדי שאקנה כמה מוצרים חשמליים ושעונים לילדיי. "יש לי שעונים בעשרה דולרים, ואף אחד אינו רוצה אותם", אמר לי המוכר באידיש, אחרי שאמרתי מי הפנה אותי אליו. כיוון שכמה שזופים מקומיים מיששו את סחורתו, ביקש שאמתין. "כשהם יילכו, אוציא לך אותם. נראה לי, שזה מה שאתה מחפש". קניתי שעונים לי ולילדיי הקטנים, שהיו מרוצים - כמוני - ורכשתי עוד שניים, כדי לחלק מתנות בשובי ארצה. אחרי צאתי מחנותו, לא נותרו שעונים כאלה במגירתו. הייתי מרוצה. עשרה דולרים - היה מחיר מציאה לשעון אלקטרוני ואפילו למתנה לילד. המוכר היה מרוצה, כי נפטר ממלאי "מת", שישב בחנותו שנים רבות. כמו שעון, גם לכוס קפה יכול להיות מחיר סביר - רק אם הצרכנים יתעקשו לקנותה במחיר הגיוני. וזה מזכיר לי את ההבדל הידוע בין מחיר הוגן לבין מחיר הגון.

ג. סוד

בכנסת נידונה כעת הצעה לאסור לחלוטין פרסומת לסיגריות בעיתונות הכתובה - רעיון נאה בעיניי. הדיונים הנם סודיים, כנראה, ושום עיתון אינו מדווח עליהם. וכמובן, העיתונות המודפסת מתנגדת להצעת החוק, כיוון שתשמוט רווחים נאים מכיסיה המתדלדלים. בתוכנית "דין ודברים" ברשת ב' סיפר עו"ד עמוס האוזנר, כי היחיד, שפרסם את דבר הדיונים, היה הכתב לענייני משפט של קול ישראל - תחנה, שהחליטה כבר מזמן להדיר פרסומת לסיגריות משידוריה.

ד. שומרים על הצאן

אלפי כבשים ועִזים נגנבו ממשקי צאן יהודיים ביהודה ושומרון. ארגון השומר הוקם ביהודה ובשומרון עקב התרבות הגניבות, ותפקידו לסייע למגדלי הצאן ביהודה ושומרון במאמציהם להחזיק את השטח ולמנוע גניבות ונזקים. ערב היכרות והוקרה למתנדבים לארגון השומר ייערך ביום חמישי הבא (21 בנובמבר) בערב במתנ"ס גוש עציון בשיתוף עם דוידי פרל, ראש המועצה האזורית גוש עציון.

ה. עִוועים

רעיון העִוועים לקחת קרקעות ממושב בית חנניה בחוף הכרמל, כדי שהכפר ג'ִסר אלזרקא השכן יוכל להתרחב, מת באִבּוֹ - גם כתוצאה מלחץ תושבי בית חנניה ומועצתם האזורית. גאוני חלם תכננו לשנות את תוואי כביש החוף על חשבון בית חנניה - כדי שהכפר הערבי יוכל להתרחב. הזזת הכביש, לפי משרד התחבורה, הייתה אמורה ליצור עקומה מסוכנת בכביש. ובנוסף, היא הייתה פוגעת באתרי עתיקות רבים, הנמצאים לאורך תוואי הכביש, ומונעת את התרחבות בית חנניה. הבעיה העיקרית אינה בטיחות בדרכים, או שימור עתיקות - עניינים חשובים ביותר - אלא ההחלטה האנטי-ציונית להעביר קרקעות של יישובים יהודיים לידי ערבים. ובית חנניה אינו המקום היחיד, ששערורייה כזו מתבצעת. לא מזמן החליטו כמה גאוני חלם להעביר קרקעות ממושב כפר הס שבשרון לטובת טירה הערבית. במקרה כפר הס דאגו כל הרשויות להסתיר היטב, בסיוע המועצה האזורית, את הכוונה ואת ההחלטה - עד שתושבי כפר הס עמדו כמעט בפני עובדה מוגמרת. אכן, בשביל זה היינו צריכים להקים את מדמנת ישראל.

ו. מחווה

שחקני קבוצת הבייסבול ניו-יורק מטס יעלו לחמישה משחקי-בית לבושים בגופיות בצבעי הסוואה - כהוקרה לכוחות המזוינים האמריקניים. בנוסף, החליטה הנהלת הקבוצה, שאנשי צבא במדים ייכנסו למשחקים הללו של הקבוצה חינם. פרד וילפּוֹן, בעלי הקבוצה, משתף פעולה עם ארגוני העזרה לפצועי המלחמה האמריקניים, והשנה הנו גורם פעיל בשבוע ההוקרה ללוחמים ולחיילים המשוחררים, שנועד לאסוף סיוע לחיילים משוחררים, לפצועים ולנכי מלחמה. יש מה ללמוד מהאמריקנים - גם בתחום הוקרת המשרתים.