אייל גולן כבר מזמן הפך לאייקון תרבותי, לנושא הערצה הממוקם באופן טבעי בלב המיינסטרים הישראלי.
כבר שנים ארוכות הוא נחשב לסוג של קונצנזוס, כמעט הזמר הלאומי. כזה שניצב בלב המחאה החברתית ומייצג ציבורים גדולים של ההוויה הישראלית, כזה שבאופן טבעי זוכה לברך את נשיא המדינה ביום הולדתו.
סמל תרבותי.
הדימוי היפה נסדק, יש יאמרו התנפץ אל מול עינינו, אך הזעזוע הגדול באמת שלנו - נובע מהמראה המכוערת שהציב לנו ביחס לעצמנו, לדמות החברה שלנו ולערכיה.
הוא חשף באחת מכלול של תופעות חברתיות המתרחשות מול עינינו מזה שנים: ההשפעה הגדולה שיש למדיה על עיצוב דמותו של הדור הבא ומסרים העוברים מדי יום דרך תוכניות הריאליטי, הפרסומות, סדרות הטלוויזיה, האינטרנט. מסרים המעלים על נס את רעיון הכוכבות הזוהרת המושגת בזמן קצר, ללא השקעה והתמדה, ללא התגברות על מכשולים, ללא מאמץ. לעתים עומד כישרון אמיתי מאחורי הכוכב המנצנץ, אך לעתים קרובות מושג הזוהר בזכות היופי, ההתחככות במפורסמים, ללא עשייה אמיתית והשקעה. מודל זה של כוכב -כוכבת -שאין מאחוריו סיבה אמיתית ומוחשית המגובה בעשייה להצלחה ולתהילה, אלא הוא משיג את תהילתו לרגע בזכות השתתפות בתוכנית ריאליטי - הוא המודל ההרסני.
אם נשאל את בני המוער מי הם סמלי התרבות הנערצים עליהם ומדוע - סביר להניח שהסיבה תהייה בזכות פרסומם והיוקרה החברתית שהם זוכים לה, ולא בזכות ההישגים האמנותיים והמקצועיים שלהם. נערות ונערים רבים מדי מאמינים שיוכלו לעשות גם הם קיצורי דרך בחיים. כבוגרים, עלינו לעשות עבורם את התיווך.
הישגים אמיתיים ולאורך זמן מושגים בעבודה קשה ומאמץ. הם דורשים גיוס הכישורים האנושיים ומיצוי הפוטנציאל האישי. הם דורשים התמדה, חריצות, נחישות ויכולת להבחין בין טפל לעיקר.
נכונותן של נערות צעירות לקיים מגע מיני עם גברים בוגרים מפורסמים, או באורח פרדוכסלי הקרובים להם, מעידה על הבנה מעוותת לחלוטין של מושג המיניות והאינטימיות. הידיעה האינטואיטיבית שלנו כבוגרים כי מיניות בהכרח קשורה קשר הדוק לאהבה, אמון, והיא מהווה ביטוי של אינטימיות, כבר אינה מובנת מאליה בדור הזה. ילדי ההווה חשופים מגיל צעיר למסרים מיניים בעולם הפרסום, בטלוויזיה, בקליפים, באינטרנט, ואנו- עולם המבוגרים- לא עושים עבורם את התיווך לתכנים הללו. המיניות נתפסת, במקרים רבים, כאמצעי להשגת יעדים אישיים. את המודלים הללו הם קולטים דרך מסרים גלויים וסמויים באמצעי התקשורת, ולא תמיד נמצא בדרך ׳המבוגר האחראי׳ שיציג את מציאות החיים כהווייתה, ולא כפי שהיא מוצגת.
העלאה על נס של אידיאל היופי כערך עליון, מחלחל לנערות כבר מגיל צעיר ביותר. מודל הדוגמנית המצליחה הוא הנחשק, ובמקום שכמעט ולא מוצבים מודלים נוספים של הצלחה מקצועית ומנהיגות נשית - המודל הזה מנצח.
הוא מנצח בזכות אינטרסים של חברות מסחריות ואמצעי התקשורת שהן המרוויחות הגדולות מהרדיפה אחרי מודל היופי, הוא מנצח משום שעולם המבוגרים נרדם בשמירה ולא השכיל להציב עבור בני הנוער מודלים חלופיים של הזדהות והערצה.
לא רק בני בנוער מבולבלים. גם אנחנו כמבוגרים תועים ומחפשים דרך בשלל המידע המציף אותנו, בשלל המסרים המועברים לנו. גם אנו כחברה חשים שאיבדנו במובנים רבים את המצפן הערכי, את המודלים הערכיים לחיקוי.
ומה נלין על ילדנו המבולבלים?
ועוד לא אמרנו מאום על דמות הנשים בפרסומות וביתר אמצעי התקשורת, המוצגת לעתים קרובות באופן משפיל ומבזה, במיניות מופרזת, תוך החפצה וזילות של גופן. מסרים אלו נקלטים בקרב נשים וגברים כאחד והם לא רק משקפים מציאות אלא יוצרים תודעה ומציאות בלתי שוויונית המהווה מצע לפגיעה בנשים ומכשירה את הקרקע לניצול, השפלה ואלימות לסוגיה כלפיהן. אתרי הפורנו הזמינים לכל ילד ונער בישראל, הפכו לצערנו לגורם מרכזי ממנו שואב הנוער את המידע על מיניות ואינטימיות. במקום העושה שימוש אכזרי וציני בבני אדם, במקום המהווה אתר לזנות מתועדת, אין פלא שהמסרים הנקלטים על-ידי בני הנוער הם מסרים אלימים, משפילים ומציירים תמונה מעוותת לחלוטין על זוגיות ואינטימיות, שהוא המודל הכי רחוק משוויון מגדרי ואהבה.
הזמר הלאומי הציב לנו מראה כחברה. האירוע הקשור בו ומקורביו, חמור ככל שיהיה, אינו הנושא העיקרי.
פצצת הזמן המתקתקת היא מה שאירוע זה חשף עבורנו כחברה, לנו תמרור לאן עלינו ללכת ולאן להפנות משאבים.
אין בנמצא מפתח זהב אשר יפתח לנו שער לחברה חדשה. זוהי דרך מפותלת בה ישלבו ידיים כל הגורמים האמונים על עיצוב דמותו של הדור הבא, ועל דמותה בהווה וערכיה של החברה הישראלית. וזאת, בעידן שבו היצף המידע וזמינותו מטשטשים לעתים את הדרך הנכונה, הסלולה והערכית - ללכת בה כחברה.