X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
האוניברסיטאות הישראליות לימדו את הפוליטיקאים מהימין שיעור. הלחץ שהפעילו על הממשלה לאשר הפליה של מיזמים אקדמיים מעבר לקו הירוק, בחסות אירופית נשא פרי הבחירה בהרצוג מספקת לנתניהו תחליף, במקרה של פנצ'ר בישראל ביתנו אפשר להשמיע דעות, אבל בהחלטות מיישרים קו עם המנהיג
▪  ▪  ▪
אלקין. יד חופשית למגעים [צילום: פלאש 90]
כולם תמכו
האוניברסיטאות לחצו על השרים לחתום: תוכנית 'הורייזן 2020' מאפשרת מימון עד 1.3 אירו בעבור כל אירו שמשקיעה מדינת ישראל. האקדמיה בישראל רצתה גם השקעות וגם חיזוק אידיאולוגי לשמאל. לעמדה זו היו שותפות האוניברסיטאות שמזוהות עם הדתיים או הימין: בר-אילן ואריאל

לפני שבוע, אחרי כניסת השבת, הגיעה לתיבת הדוא"ל של סגן שר החוץ, זאב אלקין, טיוטת ההצעה של האיחוד האירופי בעניין תוכנית 'הורייזן 2020'. על ישראל היה לחתום עד לאחד בדצמבר. במוצאי שבת פתח אלקין במרוץ מחודש לקראת החתימה.
הפרשה התפוצצה בהפתעה בחודש יולי, כשהתברר, להפתעת השגרירות הישראלית, שהאיחוד האירופי דורש מממשלת ישראל לחתום על תנאים חסרי תקדים כדי לאפשר את השתתפותה של ישראל בתוכנית 'הורייזן 2020' - תוכנית שמספקת מענקים והלוואות לתוכניות מחקר הנערכות בשיתוף בין המדינות.
התנאי של האיחוד האירופי היה שהתקציבים לא יגיעו למיזמים שמעבר לקו הירוק, ולא זו בלבד: האיחוד דרש שממשלת ישראל תחתום על התחייבות שמוסדות שייהנו מהמענקים לא יקצו כספים למיזמים מעבר לקו הירוק, ואף תימנע כל זיקה בין מוסדות אלה למיזמים ביו"ש גם כשמדובר בפרויקטים שונים לחלוטין.
הסעיף המדובר נשא את הכותרת "כלים פיננסיים". הכוונה הייתה שאם, למשל, תוכנית הורייזן 2020 מממנת תוכנית מחקר בפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, אסור לאוניברסיטה לממן מכספה שלה חפירות ארכיאולוגיות בהרודיון, טיול לעיר העתיקה בירושלים או שולחן עגול באלקנה בהנחיית המרצים מהאוניברסיטה. כלומר, על-פי עיקרון של כלים שלובים, אפשר לחסום בדרך זו מימון של מרבית המיזמים ביו"ש, כי גם חברות כלכליות רשאיות להשתתף בתוכנית הורייזן 2020. העקרונות הוגדרו כ"קווים מנחים".
מאז התפוצצה הפרשה ביולי השנה החל בארץ המאבק הקלאסי בין כוחות החושך לבין כוחות האור, כשכל צד מגדיר מהם כוחות האור ומהם כוחות החושך. השמאל ביקש לחתום על התוכנית של האיחוד האירופי כפי שהיא, הימין ביקש לוותר על ההסכם שכובל את ישראל מדינית.
השרים האמונים על ההסכם היו שר החוץ ושר הכלכלה. ליברמן, שהיה מנוע באותה תקופה מלהיכנס לתפקידו, נתן לאלקין יד חופשית בניהול המגעים. שני שרים נוספים הצטרפו לחגיגה, לכל אחד מהם זיקה מקצועית לנושא וזיקה פוליטית למאבק - שני שרי יש עתיד, שר החינוך, שי פירון, ושר המדע, יעקב פרי.
האוניברסיטאות לחצו על השרים לחתום. פירון אימץ את עמדתן. לאוניברסיטאות היה אינטרס ברור: התוכנית מאפשרת מימון עד 1.3 אירו בעבור כל אירו שמשקיעה מדינת ישראל. האקדמיה בישראל רצתה גם קמח וגם תורה. גם השקעות וגם חיזוק אידיאולוגי לגישת השמאל. לעמדה זו היו שותפות גם שתי אוניברסיטאות שמזוהות עם הדתיים או עם הימין: אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת אריאל.
לאוניברסיטת בר-אילן יש טראומה מימי רצח רבין. מאז היא מתאמצת להוכיח שאין לה חלק במעשה יגאל עמיר. ואילו אוניברסיטת אריאל מקבלת פיצוי מהמדינה כשנמנעות ממנה תוכניות מימון בשל מיקומה הגאוגרפי. היא אף לא רצתה למצוא את עצמה פעם נוספת במצב של בן חורג בקהילייה האקדמית הישראלית. נפתלי בנט נקלע למציאות בלתי פשוטה כשפרופסור דניאל הרשקוביץ מאוניברסיטת בר-אילן ויגאל כהן-אורגד מאוניברסיטת אריאל משמאלו. אם אינם מתנגדים לתוכנית, למה שישבור את הכלים?

מזעור נזקים

בחודשים שחלפו בינתיים, ניסה סגן השר אלקין לרכך את עמדת האיחוד. בדרגים הגבוהים התגלתה הבנה. שרי החוץ של גרמניה, צרפת וכמה מדינות מזרח-אירופיות גילו הבנה מסוימת. בסופו של דבר, גם לאירופים עניין רב בשיתוף פעולה עם ישראל. התברר כי מדובר בפרויקטים משותפים עם ישראל שגופים אירופים מגלים בהם עניין, פרויקטים שמניינם הוא לפחות אלפיים.
אבל שרי החוץ וקתרין אשטון לחוד, ומי שקובע הם פקידים בכירים. לכן, בשישי בערב, התקבלה בתיבת הדוא"ל של אלקין טיוטת מסמך, שבה נסיגה מחלק משמעותי מההבנות שהגבילו את ישראל גם כך.
ממוצאי שבת החל המרוץ. בנט התבקש להיכנס לתמונה, כשפרי לוחץ מהצד השני. מבחינתו הייתה זו הזדמנות נוספת לחדד עמדות. בינתיים ליברמן, שחזר לתפקידו, נכנס אף הוא לתמונה. בנט נמנע תחילה מלהיכנס לעובי הקורה. שיטת העבודה שלו שונה.
כמו אורית סטרוק, שפעלה אף היא בסוגיה והייתה מקשרת בין אלקין לבנט, נוהג אלקין להיכנס לפרטים הקטנים ולקרוא את האותיות הקטנות של כל סעיף וסעיף. לעומתו, בנט מייחס חשיבות לסעיפים הייצוגיים. על כן הוא הסתפק בסעיף שקבע כי על ישראל להצהיר שמוסדותיה אשר ישתתפו בתוכנית לא יקצו כספים אלה ליו"ש – הצהרה שנתפסה בעיניו כמשפילה. מעבר לכך, לא ממש הכין שיעורי בית ולא היה מצוי בפרטים הקטנים.
הזמן דחק. ביום שני נפגשו בנט ואלקין לתיאום עמדות. קודם לכן, אלקין נפגש על ליברמן. שרי יש עתיד ביקשו שבלעדיהם לא תתקבל ההחלטה. נקבעה פגישה בלשכתו של נתניהו ליום שני, בהשתתפותם של ליברמן, בנט, פירון, אלקין ופרי.
השרים בדקו את מאזן הכוחות. ליברמן ובנט נכנסים עתה לתחרות על הקול הימני. ליברמן הביט על בנט. בשלב מסוים התלבט. אילו בנט היה מוותר, ליברמן היה משאיר לאלקין את התפקיד של הילד הרע בשכונה. בנט ואלקין תיאמו עמדות. ליברמן הצטרף לציר, והודיע שהוא מתנגד לכניעה.
הכרעות לא נפלו בפגישה. יעקב פרי יצא מהפגישה בטרם הסתיימה – היא נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה – ותדרך את העיתונאים. לבסוף הוחלט להקים צוות של שלושה: בנט, אלקין וציפי לבני, שיש לה קשרים אישיים עם קתרין אשטון. פרי לא שותף בצוות. ביום שלישי נחתם ההסכם.
מבחינה פוליטית, הציר הימני בממשלה גבר על הציר השמאלי. עמדתם של ליברמן-בנט-אלקין גברה על זו של פרי-פירון-לבני, ובסופו של דבר, לבני פעלה להורדת שני הסעיפים שעוררו התנגדות בפלג הימני: ההצהרות והכלים הפיננסיים.
במישור המדיני, מדובר במזעור נזקים בלבד. ישראל חתמה למעשה על זכותו של האיחוד האירופי להפלות לרעה מיזמים ישראלים שפועלים מעבר לקו הירוק; זאת בשעה שהאיחוד האירופי מפעיל סטנדרט כפול: הוא מממן גופים טורקיים בצפון קפריסין וגם פיתוח שטחים בסהרה המערבית במרוקו – והרי את כל אלה ניתן להגדיר כשטחים כבושים. מצד שני, ישראל לא חתמה על התחייבות מצדה שלא לממן גופים ביו"ש. רק אפשרה לאיחוד האירופי להתערב.
נקודה מסקרנת לסיכום: תוכנית הורייזן 2020 מחריגה פרויקטים ישראלים שפועלים "לטובת הילידים", כלומר לטובת הפלשתינים ביו"ש. בעבר, הצעות חוק שנועדו להגביל תרומות לעמותות של השמאל המזוהות פוליטית עוררו ויכוחים, כשמתנגדיהן טענו כי לא ניתן להגדיר מהן העמותות. האיחוד האירופי מספק כעת את הכלים.

גלגל רזרבי

קואליציה יציבה
ביום ראשון, כשליברמן קיבל החלטה שלא להוציא את סיעתו מ'הליכוד-ביתנו', הוא פעל גם מתוך ידיעה ברורה שיכולת התמרון שלו הצטמצמה לאחר תבוסתה של יחימוביץ'. ניצחונו של הרצוג, שידו מושטת למשא ומתן קואליציוני, דווקא תורם ליציבות הקואליציה

ביום שני הסתובב יצחק (בוז'י) הרצוג במזנון הח"כים ובמסדרונות הכנסת כחתן השמחה, וליקט על ימין ועל שמאל ברכות ומחמאות. הרצוג בינתיים לא בדרך לממשלה, אבל בחירתו מספקת לנתניהו גלגל רזרבי שקודם לא היה לו. לפני כן, כל תאונה קואליציונית הבטיחה להיות קטלנית. היום נתניהו יכול להרשות לעצמו, במידת הצורך, לעלות על מדרכות ולעבור בכביש שבו פזורים מסמרים.
לתבוסת שלי יחימוביץ' יש כמה סיבות. היא לא סיפקה את המנדטים (שברחו אל יאיר לפיד); היא ניהלה את המפלגה באופן ריכוזי; היא הרגיזה את בכירי המפלגה, שלא הורגלו לישיבה ממושכת באופוזיציה כאילו היו חברי כנסת מן המניין, כשרק יו"ר המפלגה מככבת; היא איבדה בני ברית פוליטיים שסייעו לה בדרכה, דוגמת יו"ר ההסתדרות עופר עיני ועוד; הפעילים העדיפו נצר של משפחה מיוחסת, בן-של ונכד-של על פני אם חד-הורית שבנתה את עצמה בעשר אצבעות.
כל התשובות נכונות. עם זאת, אפשר להצביע על שתי סיבות עיקריות לתבוסתה: האחת, כנראה שלא התמזל מזלה של שלי יחימוביץ'. היא איחרה את הרכבת. ואולי הקדימה. עוד בטרם נספרו הקולות בקלפיות של מפלגת העבודה, ציינה יחימוביץ' שעיקר תומכיה הם המבוגרים והצעירים. זאת בדיוק הנקודה. היא פספסה את דור הביניים.
יחימוביץ' אינה פוליטיקאית מודרנית. היא פוליטיקאית של אג'נדה. יריביה לעגו לה בשל הלהט בו התייצבה לצדם של עובדי קבלן. היא ניסתה להניף דגל של צדק חברתי. אבל החברה הישראלית של היום נרתעת מדגלים. את הדגלים קיפלה אחרי שנות השמונים שבהן 'גוש אמונים' כבשה את הגבעות ו'שלום עכשיו' מילאה את הכיכרות.
ייתכן שעידן האידיאולוגיות יחזור בעוד עשור או שניים, כשהצעירים של היום יגלו שנקעה נפשם מפוליטיקה של 'כוכב נולד', והאופנה הפוליטית תתחלף. אבל בינתיים, דור הביניים – דור פרגמאטי שמספק את מרבית הפעילים – העדיף את הרצוג.
הסיבה השנייה היא המסורת הפוליטית של מפלגת העבודה. מאז רצח רבין, העבודה החליפה את העומד בראשה שש פעמים: פרס, ברק, בן-אליעזר, מצנע, ברק בפעם השנייה, יחימוביץ' ועכשיו הרצוג. תוחלת חייו הפוליטיים של יו"ר מפלגת העבודה היא שנתיים וחצי בממוצע. לתשומת לבו של הרצוג, שבקצב הזה איש לא מבטיח לו שיוביל את העבודה לבחירות הבאות.
בינתיים בחירתו נותנת את אותותיה כבר בשבוע הראשון. הדיבורים של ציפי לבני על ברית פוליטית חדשה, ציר לבני-הרצוג במקום ציר בנט-לפיד, הם דיבורים בעלמא. קשה לשתף פעולה כששתי המפלגות נמצאות משני צדי המתרס, ואם נתניהו יחליט לחתום על הסכם מדיני, העבודה תתמוך בהסכם גם ללא ציפי לבני. אבל לבני בהחלט מסמנת אופציה: הברית תתממש אם העבודה תיכנס לממשלה.
הכל מחשיבים היום את הרצוג כשותף קואליציוני אפשרי. הסיעות החרדיות, שחולמות להחליף עם העבודה את לפיד ואת בנט; ציפי לבני; וגם לפיד, בנט וליברמן, שמהיום לכל אחד מהם יש תחליף.
ביום ראשון, כשליברמן קיבל החלטה שלא להוציא את סיעתו מסיעת 'הליכוד-ביתנו', הוא פעל, בין היתר, מתוך ידיעה ברורה שיכולת התמרון שלו הצטמצמה לאחר תבוסתה של שלי יחימוביץ'. באופן פרדוקסלי, ניצחונו של הרצוג שידו מושטת למשא-ומתן קואליציוני, תורם ליציבות הקואליציה הנוכחית.

מקהלה או סולו?

מדי שבוע בשעה שלוש מתכנסת סיעת 'ישראל ביתנו' באולם ירושלים בכנסת. בשבוע האחרון דחה אביגדור ליברמן את ההכרעה לגבי הפרדת הסיעות (והרשימות), וגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתח הליכוד.
"נערכו דיונים רבים", סיפר אחד מחברי סיעת ישראל ביתנו עם כניסתו לאולם הישיבות של הסיעה המשותפת, "וחלק גדול מהחברים דיבר נגד האיחוד. כמעט כולם. אבל מה, אצלנו במפלגה יש סדר. כל אחד יכול לדבר ולהביע דעה, אבל כשמתקבלת החלטה, כולם מתיישרים ומתייצבים מאחוריה. אין בלגן כמו במפלגות אחרות".
בערב שקדם לישיבת הסיעה כינס שר החוץ את ועידת ישראל ביתנו במלון 'רמדה רנסנס' בירושלים. כהרגלו, התייחס ליברמן בנאום שנשא לסוגיות שברומו של עולם, ורק לקראת הסוף נזכר בנושא שלשמו התכנסו כולם. אשר לליכוד, העיר כאילו מדובר בעניין שולי או בהערת אגב, ראש הממשלה ביקש שנמשיך ביחד אז החלטנו להיענות לבקשה.
אילו נערכה בוועידת ישראל ביתנו הצבעה דמוקרטית (וחשאית), התוצאה הייתה ברורה: הפרדת הסיעות והתמודדות נפרדת בבחירות. אבל הדמוקרטיה בישראל ביתנו היא דמוקרטיה ייחודית. מדברים בקולות רבים, מקבלים החלטות פה אחד.
לאחר הוועידה, כמה חברי הסיעה פנו לח"כים של הליכוד. תבלמו את האיחוד, ביקשו, שלא יהיה מיזוג מפלגות. אפשר להבין ללבם. האיחוד, אם וכאשר יתרחש, יחסל את מנגנון המפלגה וישאיר בחוץ הן את אנשי המנגנון והן את מרבית חברי הכנסת.
המטיבים לקרוא את המפה הפנים-ליכודית קובעים בביטחון שבקרב המתפקדים, גם לאחר המפקד שיערוך ליברמן, יש סיכוי ליאיר שמיר, לעוזי לנדאו, אולי לאורלי לוי. ליברמן, מעריכים אותם גורמים, יתאמץ להכניס את פאינה קירשנבאום. זאת בהנחה שהרשימה הארצית תורחב ל-25.
ליברמן לא קיבל את החלטתו מטעמי נימוס ("לא מסרבים אם ראש הממשלה מבקש"). נתניהו לא סתם ביקש, הוא העביר לליברמן מסר ברור: היפרדות הסיעות פירושה שינוי כללי המשחק. אם ישראל ביתנו לא תהיה חלק ממפלגת השלטון, חלקה בעוגה הקואליציונית יקטן. בין היתר תיאלץ, למשל, להיפרד מראשות ועדת החוקה. ניצחונו של הרצוג אפשר לנתניהו לאיים.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  02/12/2013   |   עודכן:  02/12/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman  אברהים צרצור  אברהם מיכאלי  אברהם (אבי) וורצמן  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אורי מקלב / Uri Maklev  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד טיבי / Ahmad  Tibi  איילת שקד / Ayelet Shaked  אילן גילאון / Ilan Gilon  איתן כבל / Eitan Cabel  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליהו ישי  אמנון כהן  אראל מרגלית / Erel Margalit  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  באסל גטאס / Basel  Ghattas  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka  דב חנין / Dov Hanin  דב ליפמן  דני בן יוסף דנון / Dani Danon  דניאל הרשקוביץ  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זבולון כלפה  חיים כץ / Haim Katz  חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar  חמד עמאר / Hamad Amar  חנא סוייד  חנין זועבי / Haneen  Zoabi  טלב אבו-עראר  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יגאל עמיר  יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov  יעל גרמן / Yael  German  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יעקב מרגי / yaakov Margi  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יפעת קריב  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק הרצוג  יצחק וקנין  יצחק כהן / Yitzhak  Cohen  יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli  יריב לוין / Yariv Levin  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל חסון  ישראל כץ / Israel  Katz  כוכב נולד  כרמל שאמה-הכהן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מוחמד ברכה  מיכל בירן / Michal Biran  מיכל רוזין / Michal Rozin  מיקי לוי / Mickey  Levy  מיקי רוזנטל  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירי  רגב / Miri Regev  ממשלת ישראל / Israel Government  מסעוד גנאים  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  מרדכי קירשנבאום  מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev  משה גפני / Moshe Gafni  משה מזרחי  משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon  משה זלמן פייגלין  משולם נהרי / Meshulam Nahari  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  נסים זאב  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סילבן שלום / Silvan  Shalom  סתיו שפיר / Stav Shafir  עדי קול  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עופר עיני  עיסאווי פריג' / Issawi Frej  עליזה לביא / Aliza Lavi  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev  עמרם מצנע  עפו אגבאריה  עפר שלח / Ofer  Shelah  פניה (פאינה) קירשנבאום  פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רוברט אילטוב / Robert Ilatov  רונן הופמן  רות קלדרון  רינה פרנקל  שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli  שי  פירון / Shai  Piron  שלום עכשיו  שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich  שמעון  אוחיון  שמעון סולומון  תמר זנדברג / Tamar Zandberg
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שיעור בפוליטיקה ובמימון
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אני בעד כולם - תפוש רוח בזנבה
י.ש  |  4/12/13 02:14
2
שהממשלה תממן אוניברסיטאות
ירון זכאי 1  |  4/12/13 12:27
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 19
עידן יוסף
ראש האופוזיציה נועד עם ראש הממשלה ומתח ביקורת על ההתנצחות מול ארה"ב בעניין האירני    הודיע לו כי העבודה תגבה אותו רק אם יבצע הבקעה מדינית
עידן יוסף
הסכמי הסובסידיה של אגד עלו לדיון בוועדה לביקורת המדינה    נציגי משרד המבקר טענו כי במשרדי האוצר והתחבורה מתעתעים בהם    פקידי הממשלה ניסו להדוף את הביקורת ונדרשו להציג מסמכים
עידן יוסף
רא"ל גנץ התארח בוועדה לשוויון בנטל    הסכם תקציבי נחתם בין האוצר למשרד הביטחון על-מנת לאפשר גיוס מסיבי של חרדים    היו"ר שקד: "החוק הזה יעזור להלחם בעוני של החברה החרדית"
מרק בריל
רק שר אוצרנו יאיר לפיד יכול "להיטיב" עם מעמד הביניים בלי שהוציא אגורה
עידן יוסף
הורחבו הכלים שיעמדו לרשות המשטרה בהפעלת מקורות מודיעין    לבני נגד לגליזציה לזנות אך חוככת אם להעניש צרכני זנות    צור: להעביר כספי חילוט למאבק בזנות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il