כולם יודעים שראש השב"כ לשעבר שאף להיות ראש המוסד, ואז כנראה לא היה לו לך איכפת אם הוא ראש המוסד של הרסיס או של הישבן, גם כאשר היה ראש השב"כ זה לא כל כך עניין אותו, רק כאשר הבין ראש הממשלה שראוי להפסיק את מסלול קידומו של מר דיסקין, התחיל מר דיסקין להבין בשאריות של פצצות ובאנטומיה אחורית של הגוף.
מר דיסקין טוען שהסיכון האירני נמוך מהסיכון הפלשתיני, ייתכן שהוא צודק וייתכן שלא, אך הוא ודאי מסכים לכך שמדובר בשני סיכונים, ועצם הניסיון שלו לבטל את האחד מפני השני מעיד של חוסר שיקול דעת בסיסי ועל חוסר התאמה יסודי לתפקיד מדיני / ביטחוני אחראי.
וכאשר יש שני סיכונים חייבים לטפל בשניהם לא כן? אני מניח שמר דיסקין הנכבד לא מציע לזנוח את הסיכון האירני ולטפל רק בסיכונים הפלשתינים. והרי ממשלת ישראל מטפלת בשניהם, אז מה בדיוק רוצה מר דיסקין?
הוא רוצה שלא נטפל בסיכון האירני? וברי שהוא יודע שלכל סיכון יש מאפיינים משלו, ואחד המאפיינים של הסיכון האירני הוא נקודת אל חזור, נקודה שממנה והלאה נצטרך כולנו להביט בעוצמה המתגבשת ולא נוכל לעשות דבר. לסכסוך האירני יש עוד מרכיב משמעותי והוא עצמת האש של הגרעין וכוח ההרס המיידי והענק שלה, ובנוסף העובדה שאירן היא מדינה, ובהרבה היבטים גם מעצמה אשר החליטה לחסל את ישראל.
גם לסכסוך עם הפלשתינים יש היבטים ייחודיים, והם המריבה על אותה פיסת קרקע, המגורים זה לצד זה ולעיתים זה בתוך זה, והמוכנות הפלשתינית להתאבד ולהרוג עמם עשרות ילדים וילדות באוטובוס, וכמובן מפעל ההתיישבות ביו"ש אשר יקשה בעתיד על נסיגה משם ככל שתיפול כזו החלטה.
ממשלת ישראל חייבת לטפל בשניהם, מטפלת בשניהם, הדימוי של בנט המשווה את הסכסוך ישראלי פלשתיני לרסיס בישבן הוא דימוי לא ראוי כי הוא מגמד את הבעיה, וגם יש בו היבטים של בוז מיותר ומזיק לצד שכגד.
לעומת זאת, השאלה של דיסקין: "...מיהו הרסיס ומיהו הישבן" ממקמת אותו שמאלה ממר"צ; זה מאד לגיטימי להיות שמאלה ממר"צ, רק משייך אותו לקבוצה מאד מאד מצומצמת של אנשים עם דעות הזויות, המעדיפים להחזיר שטחים מאשר לדאוג לביטחונה של ישראל. אלה אנשים הראויים כולם לכבוד על דעתם, ולמזלנו הבחירות הן אלה שקובעות, אך אם מישהו כבר משתמש באנטומיה אחורית, ובשל מעמדו הבכיר של מר דיסקין וההד הבלתי פרופורציונאלי שמקבל הקול שלו, ניתן ללא ספק לכנותו קוץ בתחת.
