פסוריאזיס הינה מחלת עור כרונית, המתבטאת בנגעים בגוון אדום-סגול, מכוסים בקשקש לבן-כספי הנושרת בקלות. פסוריאזיס היא מחלת עור שכיחה הפוגעת ב-2%-3% מהאוכלוסייה. בישראל חיים כיום כ-130,000 חולים בפסוריאזיס. המחלה איננה מסוכנת, אך הלוקים בה סובלים מפגיעה קשה באיכות החיים שלהם ובתפקודם היום יומי.
פסוריאזיס של הקרקפת הינו ביטוי שכיח של המחלה. ממחקרים עולה, כי לכ-50%-80% מחולי הפסוריאזיס קיימת מעורבות של הקרקפת כביטוי יחיד של המחלה או בנוסף לחלקי גוף אחרים. חולים רבים מדווחים על פסוריאזיס של הקרקפת כאחד מהביטויים הקשים של המחלה, בעיקר בכל הנוגע לפגיעה באיכות החיים. הדבר נובע מכך שבשונה מהתפרצות המחלה בחלקי הגוף האחרים, את הפסוריאזיס של הקרקפת לא ניתן להסתיר מתחת לבגדים, היא מלווה בגרד, נשירת קשקשים ואדמומיות.
יעילותו של הטיפול, באופן עקרוני, תלוי בשני גורמים: ראשית ביעילות התרופה בה משתמשים ובבטיחותה ושנית, בהתמדה ובהיענות המטופל להוראות.
היות שמדובר במחלה כרונית, מטרת הטיפול, כמו בכל המחלות הכרוניות, היא להביא את המטופל לרמיסיה (למצב טוב עד העלמות הנגעים).
בעשור האחרון חל מהפך וחלה התקדמות אדירה בהבנת מנגנוני ההתפתחות של המחלה. היום, ההתייחסות למחלת הפסוריאזיס היא כאל מחלה המערבת את מערכת החיסון ועל בסיס זה פותחו תרופות חדשות הנקראות "תרופות ביולוגיות", שפועלות על מערכת החיסון ומיועדות לחולים בפסוריאזיס בדרגות חומרה קשה וחומרה בינונית.
לפני מספר שנים הושקה תרופה ייעודית לפסוריאזיס של הקרקפת - ג'ל קסמיאול - אשר נמצאה יעילה בשימוש מקומי בקרקפת. בהיותה מוגשת בצורה של ג'ל, היא מהווה שינוי מהותי באופן הטיפול בקרקפת שעד עכשיו היה מבוסס על משחות אשר קשה היה למרוח על הקרקפת, בין השערות.
