בימים האחרונים היינו עדים למזג אויר קיצוני ברמה היסטורית שכלל שלג, גשם, ברד ורוח חזקה ועוצמתית, ואשר תוצאתם חסימות כבישים לרבות כביש מס' 1 וכביש מס' 443 אל ירושלים הבירה וממנה, בידוד יישובים, ניתוק עשרות אלפי בתי אב מהחשמל במשך יממות שלמות וכו'. מעבר לעוצמת מזג האויר ואיתני הטבע אשר נגלו בפנינו, עולה שאלת פיצוי אותם נפגעים רבים ביום שלאחרי. קיים מגוון רחב של נזקים אשר נגרמו ואשר עלולים להיגרם כתוצאה ממצב קיצוני זה ואנסה להתייחס לשכיחים שבהם.
הפיצוי בגין נזקי הרכוש אשר נגרמו לרכבים שנעזבו בכבישים בשל פגעי מזג האויר באופן כללי, בפני אזרח אשר רכושו נפגע בשל פגעי מזג האויר עומדות שתי חלופות תביעה: האחת - כנגד חברת הביטוח, אם בבעלותו פוליסת ביטוח מקיף רלוונטית (אז יישא בעלות ההשתתפות העצמית) וכן תביעה נוספת, השנייה, נגד הגורם שאחראי על הנזק.
בסוגיית הביטוח הרי שהדברים אינם פשוטים וחד-משמעיים. וזאת, שהרי לא אחת, טוענות חברות הביטוח כי הנזק אשר נגרם לרכב הוא תוצאתי ולא תאונתי. גם בתי המשפט בחנו במקרים כאלה את פעולות המבוטח מבעוד מועד וסבירותן. כך, למשל, אם מבוטח הגיע עם רכבו לכביש מוצף, מתחם הסבירות מחייב הערכה מוקדמת של הסיכוי כי יצליח לעבור עם רכבו את הכביש בשלום וללא נזק לרכב.
בסוגיית הגורם האחראי על הנזק - יש לבחון מיהו אותו גורם מזיק כלפיו אנו טוענים שהוא האחראי לנזקים אשר נגרמו לרכבים. זאת, כאשר בעניין זה עולה שאלת האשם התורם מצד בעלי הרכבים. כך, לדוגמה, בעניין הרכבים אשר הושבתו לאורך כביש מס' 1 - עולה שאלת נסיבות הנסיעה בכביש זה והאם באה לפני או אחרי הוראתן המפורשת של הרשויות להימנע מהגעה אליו. כן עולה השאלה, כנגד מי טענת האשמה - מע"צ, הרשות המקומית, המשטרה או גורם אחר. ברור, כי מדובר בסוגיה מורכבת שבמסגרתה יש לתת את הדעת לכל השאלות הללו.
יצוין, כי באשר לרכבים אשר הושבתו לאורכו של כביש מס' 443 - עלתה בתקשורת הטענה כלפי המשטרה, כי היא היא זו אשר הפנתה את הנהגים לכביש זה כחלופה לכביש מס' 1. ואז, כמובן, שאם תוכח טענה זו - הרי שקיימת לכאורה אחריות של המשטרה אשר יש להתבסס עליה.
בנוסף ובמסגרת גובה הפיצוי, מומלץ להיוועץ בשמאי, על-מנת שיעריך גם אם עלולים להיווצר נזקים עתידיים לרכב בגין הפגיעה, לרבות ירידת ערך.
פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לנוסעי הרכבים אשר נעזבו בכבישים בשל פגעי מזג האויר - בהתאם לפרסום באמצעי התקשורת השונים, משפחות רבות לרבות ילדים ותינוקות נותרו ברכבם במשך שעות רבות בקור העז וללא מים ואוכל. בהקשר זה, ובאם חלילה נגרם נזק גוף למי מנוסעי הרכבים, עולה שאלת הפיצוי לו הם זכאים.
כאן, מעבר להוכחת הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין השהייה ברכב, שוב עולה שאלת תביעת הגורם המזיק וזהותו וכן מידת אשמתו התורמת של נהג הרכב אשר בחר, או הופנה על-ידי גורם כלשהו, להגיע עם רכבו לאותו אזור בו הושבת רכבו.
בנוסף לכך, אם נגרם, חלילה, נזק לילד, האמור לעיל אינו פוגע בזכות לפיצוי הילד בהתאם לביטוח תאונות אישיות לתלמידים (ביטוח הקיים לכל תלמידי ישראל 24 שעות ביממה) במסגרתו הילד מבוטח ובאם הנזק נכלל בתנאי הפוליסה הרלוונטית.
נזקים לרכבים חונים בשל פגעי מזג האויר - בשל מזג האויר הקיצוני, נזקים מסוג זה ברכבים חונים הם שכיחים למדי, כדוגמת עצים הנופלים ופוגעים באותם הרכבים.
במקרה זה, קיימת ראשית האופציה הביטוחית, במידה ויש ביטוח רלוונטי (מקיף), בכפוף לתשלום השתתפות עצמית על-ידי בעל הפוליסה. מעבר לכך, קיימת אופציית התביעה כנגד הגורם המזיק, שבמקרה זה הינו בדרך כלל הרשות המקומית או הבעלים הפרטי של המקרקעין בו אירע הנזק.
כמובן, שגם במקרה זה הדברים אינם פשוטים וטעונים פעמים רבות הוכחה משפטית מורכבת, לרבות האחריות המוטלת על הרשות המקומית. במקרה של עירייה, נקודת המוצא של האחריות הכללית נובעת מפקודת העיריות. אבל, לא אחת קבעו בתי המשפט כי אין מדובר באחריות מוחלטת, לפיה המועצה המקומית יכולה להיות בכל מקום ובכל שעה אלא יש לבחון את נסיבות המקרה מצד אחד ומה עשתה הרשות המקומית כדי למנוע את הנזק מבעוד מועד מצד שני.
נזקי הצפה של בתים או דירות
בנוסף, עולה שאלת ההבדל בין המונחים סערה, שיטפון וסופה, שאלה שתיבחן בדרך כלל לאור נתוני עוצמת הרוחות מול השרות המטאורולוגי ואשר יכולה להידחות על-ידי חברת הביטוח בנימוק של כוח עליון.
דירות רבות בישראל מבוטחות בביטוחי דירה שכוללים, רובם ככולם, נזקי סערה. לכאורה המצב הוא פשוט, אך עולה השאלה מה נכלל ומה לא במסגרת נזקי סערה. כך, למשל, מים החודרים דרך קירות או דרך התקרה אינם נכללים בגדר נזקי סערה ואז בגינם יש לבדוק אופציית התביעה כנגד המזיק, כדוגמת כנגד זפת הגג או כנגד בעל מקצוע אחר האחראי לנזקים.
בנוסף, עולה שאלת ההבדל בין המונחים סערה, שיטפון וסופה, שאלה שתיבחן בדרך כלל לאור נתוני עוצמת הרוחות מול השרות המטאורולוגי ואשר יכולה להידחות על-ידי חברת הביטוח בנימוק של כוח עליון.
בנוסף, קיימת כאמור האופציה של תביעה נזיקית בגין ההצפות כנגד הגורם המזיק, כאשר בתי המשפט הכירו עקרונית באחריותן של עיריות ומועצות מקומיות באי מניעתן של ההצפות. וזאת, בנוסף לאפשרות תביעת רשות הניקוז הרלוונטית, אם תוכח אחריותה.
היעדרות מעבודה או הפסד עבודה בשל פגעי מזג האויר
אם עובד נעדר ממקום עבודתו בשל תנאי מזג האויר, אין הוא זכאי לתשלום בגין יום זה. אותו עובד, יכול לבקש ממעבידו כי יום היעדרותו ייחשב לו כיום חופשה, במידה ונותרו לו שכאלה במכסה.
לעומת זאת, אם עובד הגיע למקום עבודתו על-אף מזג האויר ומקום העבודה סגור או, לחלופין, מעסיקו החליט לשחררו לפני כן או על יום עבודה מקוצר, אותו עובד זכאי ליום עבודה מלא.
לסיכום, בטרם תפעלו לקבל את הפיצוי המגיע לכם, הישמעו להוראות הרשויות ושמרו על עצמכם ועל בריאותכם. לאחר מכן, ועל-מנת שתוכלו לקבל פיצוי על הנזקים אשר נגרמו לכם, דאגו לשמור כל מסמך רלוונטי וכל מכשיר שבגינו אתם דורשים פיצוי, והחשוב ביותר - אל תוותרו על זכותכם לפיצוי, ואם יש צורך - היעזרו בעו"ד העוסק בתחום זה.