בכיה לדורות

לגב' יעל גרמן - שרת הבריאות, יש חוצפה לקבוע תקנה שעלולה להפוך עם הימים לנזק נפשי בלתי הפיך למי יודע כמה וכמה ילדים. הסכמתה לאימוץ ילדים ואף למתן הזכות לאמץ ילדי פונדקאות לזוגות שהם "חד מיניים" היא בעצם משחק מכוער בנפשות הילדים שהולכים לקבל "הורים מאמצים" כאלה, שמחר מי ידע מה תהיה פגיעתם הנפשית והבלתי הפיכה של הילדים הללו בבית ספרם, בסביבת מגוריהם ולימים בחייהם. הניסיון להפוך דרך חיים חולה ועקומה ל"סטנדרטית" היא בעצם קריאת תגר על חיי אלפי ואולי חס ושלום יותר, של ילדי האימוץ העתידיים. כאשר מדובר בביצוע ברית המילה - בגיל שמונה ימים בלבד, לא חסרים "בעלי מצפון" ו"אנשי זכויות הילד" שמיד מנסים להצר את המנהג ששמר על עם ישראל כשלושת אלפי שנה, ולטעון כי "יש לחכות שהילד יתבגר ואח"כ לשאול את הילד קודם הברית". אבל במקרה דנן - כאשר ילד נשלח שלא מרצונו לחיות חיים לא נורמאליים עד כדי תיעוב ובעיות נפשיות, הרי שאבירי "זכויות הילד" אפילו אינם מצייצים למעט רחמנות והם אינם מבקשים לחכות "עד שהילד יגדל ויחליט בעצמו". אין ספק שהמושג "קידמה" או "מודרניות" מזמן אינם מיצגים שכל ישר את דרך חיים של שקט ומוסר. המושגים הללו הורקו מתוכנם האמיתי ובמקומם יצקו התאוותנים החשים תוכן שכל כולו מי יישורנו. אינני כותב כאן את דברי רק מן ההיבט הדתי, שהרי חרדים ודתיים לא יפלו לפח הזה אבל אני חס על החילוניים הנורמאליים ועל כל הלא יהודים שעדיין הראייה המשפחתית והחברתית שלהם לא התרוקנה מהמוסר ומהנורמאליות הטריוויאלית. לא פעם אני שומע באוזני כיצד בעלי משפחה בוכים ומייללים כי אי-אפשר עוד להרשות לילד לצפות בטלוויזיה כאשר מצעדי התועבה עוברים שם על פס קול של "גאווה". לאחרונה התלוננו באוזני חברים חילוניים כי בין הסרטים שמופצים בתוכניות הערוצים השונים קיימים סרטים המציגים כ"חיים נורמאליים" את חיי אותם זוגות בעיתים. שמעתי לאחרונה, מבני משפחה חילוניים, כיצד ילדים שאומצו בדרך הקלוקלת הזו סובלים מחבריהם לספסל הלימודים. מנגד גם שמעתי על אחרים שהוציאו את ילדיהם מבתי "חינוך" אומללים שכאלה. הייתי מציע לכל אדם שפוי, מיהודי מסורתי ועד כל נוכרי, לעצור את הסחף הזה לפני שנאבד את השפיות החברתית ולפני שהורים לא מעטים יאבדו נפשית את ילדיהם. בארה"ב היהדות הדתית והחרדית נלחמת נגד הרעיונות הללו - למרות שאיננה מחויבת הלכתית לעשות זאת בין הנוכרים, אבל אצלנו כאילו שש"ס ו"יהדות התורה" קיבלו "דום לב" פרלמנטארי בכל הנוגע להגנה על חוקי התורה מ"כל תועבות הגויים".