|
די למותרות!
לא סוד הוא שראש הממשלה, בנימין נתניהו, שואף לאמץ בכל מהלכיו האישיים, החברתיים והממשלתיים, את המודל האמריקני ולחקות אותו. אז איך זה שעדיין אין לו מטוס פרטי, כמו באמריקה, ולא משרד בתוך הבית, כמו לאחות הגדולה? ומה אם עלות הפרויקט נאמדת בקרוב למיליארד דולר (מלבד הוצאות תחזוקה אסטרונומיות). בשביל ביבי הנהנתן, שהצניעות עבורו היא מילה גסה, זה כסף קטן.
רק סמלי הדבר, שידיעה זו מתפרסמת בסמוך לפרסום דוח העוני, המכרסם גם במעמד הביניים. במקום לדאוג כראש הממשלה לצמצום הפערים ולנזקקים, האזרח הראשון מוצא לנכון להרחיב את מעגל המותרות שלו הבלתי נדלה.
מה דעתך, ביבי, להסתפק ברכושך ה'צנוע' (הלוואי עלינו), הכולל וילה ושתי דירות שרד, שעלוּת אחזקתן על עם ישראל היא לא פחות מלמעלה מ-3 מיליון שקל? וזה עוד לפני המיטה המעופפת היקרה, גלידות הפיסטוק ושאר מתוקים. עם סגנון אמריקני ראוותני שכזה, מה הפלא שהאיש מנותק מהעם, וסבור שהממשלה פעלה כהלכה גם במחדל השלג החמור?
די להגזמה
נכון שהישראלים אוהבים לקטר. ועם זאת, אי-אפשר להתעלם משורת המחדלים שהיו בסופת השלג הנוכחית. בראש ובראשונה המחדל היה של החזאים, אשר עם כל הכבוד ללווינים ולמכשירים המשוכללים, לא חזו את עוצמת הסוּפה. בכך הטעו את ראשי הרשויות המקומיות, אשר לא נערכו כראוי לקראת השלג, בצפון ובבירה.
המחדל הבא הוא של ראשי העירייה. לא ייתכן שבעשור השני של שנות האלפיים עיר, דוגמת ירושלים, תהיה כמעט מושבתת כבר חצי שבוע, ללא תחבורה ושירותים עירוניים (ובכלל זה פינוי אשפה) והעיר עדיין מכוסה כמעט כולה בשלג.
מסתבר שיש לנו מה ללמוד מהמערב. באירופה ובאמריקה (להוציא הפסקת חשמל חד-פעמית) הדרכים פנויות בשלג. אז שניר ברקת והרשויות לא יתלוננו על צונאמי או על אסון טבע, שזה לא, (הסופה, שהסתיימה בלי אבידות בנפש, עדיין רחוקה ממימדי האסון של סינדי וקתרינה) כדי להתנער מאחריות. ועוד לא הזכרנו את מחדלי חברת החשמל. אז בבקשה קחו אחריות ודי להגזמה!
הצרכן ישלם
כפי שנודע, הרשות הפלשתינית חייבת 1.1 מיליון שקל לחברת החשמל, אז הנֵה עוד סיבה לחגיגה של עליית תעריפי החברה בשנה האחרונה, שהחברה אינה מספרת לנו. לא סוד הוא כי מעֵבר לעלוּת הצריכה, אנו הצרכנים מממנים את הטבות השכר המפליגות של עובדי החברה, ובכלל זה חשמל חינם ופנסיה בירושה (אתם קוראים נכון) לכל החיים. אם לא די בכך, אנו מכסים בתשלום החשבון את חובות החברה וגרעונותיה, למרות שזו מעולם לא התחלקה ברווחיה האסטרונומיים עם הלקוחות, כמו גם את פרסומיה ושאר מרעין בישין.
השאלה היא, מדוע ממשלת ישראל, המזרימה מדי חודש מיליוני שקלים לקופת הרָשוּת, לא מקזזת חובות אלה. הגיעה השעה להפסיק לספק חשמל חינם לרשות. אגב, אם דאגתם, מתברר שהרשות מעודכנת היטב בחדשות הפְּנים של המדינה. גם היא אימצה את שיטת ה'תספורות', וברוב חוצפתה דרשה מהחברה קיצוץ של מחצית מהחוב, ופריסת שאר החוב ל-20 שנה. שומעים טוב
אריקמניה?
אריקמניה או לא? אין ספק שרבים משירי הזמר המנוח, אריק איינשטיין, הפכו לחלק בלתי נפרד מהשירה הקלאסית הישראלית. אולם מעבר לכך, השאלה היא אם לא הייתה הגזמה בסיקור התקשורתי הנרחב, שהוקדש לזמר ולשיריו, ואשר במשך שבוע שלם דחק כותרות אחרות לשוליים.
ואולי אריק הפך, לפחות לשבוע ימים, לאדמו"ר החילוני עבור ישראלים רבים המחפשים משמעות ודמות להזדהות עימה, בדומה לרבין ז"ל לאחר מותו. אולם אחר כך תחלוף המניה, ויישארו רק השירים היפים של הזמר המיתולוגי.
בץ כמשל
חזאים יקרים, פישלתם בגדול, לפחות בכל הנוגע לשלג. כשבישרתם על בואו, הייתם כוכבי הרייטינג ותפסתם כותרות ראשיות בחדשות. כאחוזי תזזית פיזזתם בין הרשתות השונות ברדיו ובין ערוצי הטלוויזיה. והייתם האייטם החם והמבוקש ביותר בכלי התקשורת. ואורימניה (בץ) כמשל.
אז מה קרה שפישלתם. האם טעיתם בכתובת? לידיעתכם, כאן זה ירושלים. לא צפת. כמו פזמון חוזר, כיודעי כל, פימפמתם לנו כי ביום חמישי לפנות בוקר יהיה זרזיף של שלג קל בלבד, וזאת כמבוא לקראת השלג הכבד שיחל לרדת בערב. לעומת זאת בצפון הבטחתם שלג כבד כבר בשעות הבוקר. והנה לא דובים ולא שלגים. בניגוד לתחזית המלומדת שלכם, הם התנקזו כולם בבירה וסביבתה, והלבישו אותה בלבן. זיגזגתם אפילו את ראש העיר, שנאלץ לחזור בו מההודעה החגיגית על קיום הלימודים. ואילו לצפוֹנים הנחלתם אכזבה. עולם הפוך כבר אמרנו? ועוד לא אמרנו מילה שלא חזיתם את עוצמת הסופה.
עם כל הכבוד ללווינים, ולמכשירים הטכנולוגיים המתקדמים, מתברר שהשמיים היתלו בכם ובהם. אז קצת צניעות, רבותי החזאים, לא תזיק.
מחיר התהילה
נראה שתוכניות הריאליטי הן סוג של כליאה למשתתפים בה במסווה של תרבות ובידור. גם אם מדובר במועמדים בוגרים בדרך כלל, אי-אפשר להתעלם מן העובדה שמדובר בפתיון שהם אינם עומדים בפניה. זאת למרות ההשפלה והתנאים המגבילים, אשר גם אם נעשים בהסכמה, דומה כי הם גובלים בעבירה על חוק זכויות האדם וחירותו.
יתרה מכך, מן החוזה שפורסם עולה שהמפיקים לא אחת מבצעים מעשים בניגוד לחוק, דוגמת קבלת מידע על המשתתפים בדרכים לא חוקיות. והדבר אומר דרשני. כיצד החוק לא נאכף במקרה זה, וכל זאת בחסות הרשות השנייה של הטלוויזיה. ועוד, כיצד המשתתפים נותנים במוּדע יד לסעיף מפורש זה של פעילות נגד החוק בהסכמתם לכך. האם מחיר התהילה מצדיק זאת, כמו גם את השפלתם והסיכון הנפשי הכרוך בכך?
עם כל הכבוד לרייטינג, היכן רשויות החוק וארגוני זכויות האדם שישללו את תוכניות הריאליטי, המשחיתות את נפש כוכביה, לא פחות מנפש הציבור הצופה בה?
|