אל-קאעידה בשער

בדרך כלל, ב-14 בדצמבר ישנן חגיגות ברצועת עזה. תאריך זה הוא יום ההולדת של החמאס. אולם השנה חמאס ביטל את החגיגות. למה? לארגון לא חסר כסף, וגם אין לו קשיים בגיוס פעילים. חמאס טוען, כי החגיגות בוטלו מתוך הכרה בנסיבות לסבלם של הפלשתינים ברצועה בגלל המצור. לדעתי, הדבר מאוד פשוט. חמאס דואג ממה שיקרה אם יתנהלו החגיגות. ברצועה ישנם גורמים הקשורים לאל-קאעידה שמתנגדים לחמאס ומתחזקים מדי יום. ביצוע חגיגות ענק יכול להיות כלי בידי מתנגדי חמאס שיתלוננו על בזבוז הכספים, ואולי הם אפילו ינסו לפגוע בהן. השורה התחתונה היא, שחמאס לא סתם היה מבטל את החגיגות, והיה צריך סיבה רצינית בשביל לעשות את זה. אנחנו צריכים לזכור, שמה שיכול להפחיד ולאיים על שלטון חמאס ברצועה, יכול גם להפוך לדאגה הבאה שלנו.

לפי דיווחים שונים, חמאס ופת"ח ירוצו ביחד לבחירות לפרלמנט הפלשתיני. במהלך השנים היו רגעי איחוד בין חמאס לפת"ח, אבל הם לא החזיקו מעמד יותר מדי זמן. צריך לשאול, מהו המניע שמביא את שני היריבים הללו להתחבר. אם יהיו בחירות, אחד משניהם בטוח ינצח, אז למה צריך את השני? כנראה הפעם האיחוד הוא נגד אויב משותף, ולשם שינוי הכוונה לא לישראל. כבר זמן מה ישנם דיווחים לפיהם גורמים הקשורים לאל-קאעידה נמצאים ברצועת עזה ובגדה המערבית. גורמים אלו למעשה יכולים לסכן כל סוג של התקדמות בין הרשות לבין ישראל. המטרה של אל-קאעידה היא להקים מדינה איסלאמית גדולה במזרח התיכון. כל עוד הרשות וחמאס נלחמים זה נגד זה, הצד השלישי (אל-קאעידה) מרוויח. התאחדות של הרשות וחמאס יכולה לתקוע טריז נגד אותם גורמי אל-קאעידה ולהמשיך לנהל מו"מ מול ישראל. גם ישראל צריכה להבין, כי אולי חמאס הוא הגורם הכי חזק ברצועה, אבל אל-קאעידה הוא הגורם הכי קיצוני. ברגע שיותר ויותר אנשים יהיו מתוסכלים מהמצב הקיים, אל-קאעידה יוכל לגייס יותר אנשים אליו, ואז הארגון יחל לפעול נגד ישראל.

בתגובה לחיסול בכיר חיזבאללה חסן לאקיס, אמרו השבוע פצחנים (האקרים) אירנים, כי הם פרצו ל-70 שרתים בישראל ול-1,400 מחשבים וגנבו מידע על 2,000 קצינים ו-5 מיליון מסמכים מסווגים. השבוע נוכחתי לדעת עד כמה קל להשיג עלינו מידע. לכל מי שיש חשבון ברשת חברתית, או ביצע קנייה באתר אינטרנט כלשהו, יש זהות וירטואלית. כיום, יש מעט מאוד אנשים שאין להם זהות זו. לכן, מי שיודע איך לחפש ואיפה, יכול למצוא עלינו הרבה מאוד מידע. לפצחנים שונים יש את היכולת לדעת איך לחפש ואיפה. למרות זאת, כדי להשיג מידע על-אודות גורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון, יש צורך להיכנס לרשת הצבאית. הרשת הצבאית היא יחידה בפני עצמה, שאינה מחוברת לרשת האינטרנט האזרחית שיש לכולנו. בנוסף, יש עליה הגנות שאין על הרשתות האזרחיות. אבל, מי שיתאמץ, יוכל לפרוץ לרשת הזו. יכול להיות שמדובר כעת במקרה של "זאב זאב" ושום מידע לא נחשף, אבל המלחמה העתידית תתרחש במרחב הקיברנטי, ולכן על צה"ל ותשתיות מדינת ישראל להיות מוכנים, הגנתית והתקפית, לאפשרות של תקיפה קיברנטית רחבה.

לאחר יותר מחודש שבו ועדת החוץ והביטחון תפקדה ללא יו"ר, החליט יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שמי שימונה לתפקיד יהיה: כל אחד מחברי הוועדה. משום שלא מונה יו"ר רשמי לוועדה, במשך 45 הימים הקרובים יהיה בסמכותו של אדלשטיין למנות כל יום חבר ועדה אחר כדי שינהל את הישיבה. הדבר אבסורדי לחלוטין. ועדת החוץ והביטחון היא אחת משתי הוועדות החשובות ביותר בכנסת (לצד ועדת הכספים). מצב שבו אין יו"ר לוועדה פוגע בתפקוד ובפעילותה השוטפת של הוועדה, ומכאן – בבטחון המדינה. וזה קורה שוב משום שבנימין נתניהו החליט שלא להחליט. הוא מחכה עד הרגע האחרון, וכנראה גם אחריו, כדי לבחור את יו"ר הוועדה. כאשר ראש הממשלה צריך ללכת על קצות האצבעות כדי לא לעצבן את חברי הקואליציה השונים, הוא צריך לשקול מחדש את תפקודו.

שלוש שנים עברו מאז החלו המהומות שפתחו את האביב הערבי. כבר זמן רב אנשים אומרים שזה כבר לא אביב, אלא חורף איסלאמי. מאמר של מדאווי אל-ראשיד, פרופסור לאנתרופולוגיה חברתית בקינגס קולג' בלונדון, מראה, כי האביב הערבי הביא איתו קריסה של המשטרים הישנים, אבל בלי לעצב צורת ממשל חדשה ויציבה. העולם הערבי עדיין רחוק מאוד מניעור המשטר הישן והליכה לעבר דמוקרטיה. לטענתה, הסדר הפוליטי הישן היה מורכב ממשטר צבאי שנשלט על-ידי אליטות פוסט-קולוניאליסטיות או שושלות תורשתיות, שמעמדן נקבע כפועל יוצא מהחלטות של המעצמות הקולוניאליסטיות. אחרי הריסת החברה הפוליטית, מנהיגים ערבים חשבו שהם יוכלו למלא את הוואקום שנוצר, באמצעות החלת חוקי השריעה. הפתרון לכל הבעיה, סבורה אל-ראשיד, הוא שינוי מבני שיחליף את הבסיס הצר של הממשלה, עם בסיס רחב יותר שיכלול גם פתרונות פוליטיים וכלכליים. כל דבר פחות מזה רק יאריך את העימותים. היא מעלה את האפשרות, כי ההתקוממויות שהתרחשו הן רק ההתחלה לגל נוסף של התקוממויות. גל שכבר התחיל.