טרור אובססיבי - רק כך ניתן להתייחס לבחינות הבגרות שכופה המדינה על בוגרי בתי הספר התיכוניים בארץ כתנאי קבלה למוסד אקדמי. שהרי כבר הוכח, לא אחת, שבעל התעודה, המשמשת כרף הכניסה להשכלה הגבוהה, איננו בהכרח מצוייד בידע המקיף הנדרש לכך.
בהבדל ממדינות רבות אחרות בעולם הנאור, עדיין מתעקשת מדינת ישראל לשמור על הרף הזה. ואם לא סגי בו - היא גם מוסיפה עליו, במקצועות מבוקשים מסוימים, את הבחינה הפסיכומטרית, רק כדי לצמצם בכך עוד יותר את אפשרות ההגעה להשכלה הגבוהה.
אז במקום לצמצם את בחינות הבגרות - הגיע סוף סוף הזמן לבטלן, שהרי כבר הוכח לא אחת שאין בעמידה בהן כדי להעיד על ידע נדרש ומקיף שצבר הנבחן לאורך הזמן, מעבר לחומר המשונן על-ידיו ליום הבחינה. המציאות מוכיחה בעליל שבחלוף הזמן שוכח התלמיד, ממילא, את מה ששינן למבחן.
במדינות רבות בעולם הרחב כבר שמו מזמן "פס" על תעודות הבגרות ולחלופין גם על המבחן הפסיכומטרי, שאיננו יותר מתלוי-תרבות, ובתור שכזה גם פוגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים. קחו לדוגמה את אוניברסיטת "סורבון" בצרפת, שמן הסתם מתחרה בכל אוניברסיטה ישראלית מן השורה הראשונה.
לימוד נעכל
הדברים אמורים במוסד אקדמי רם-מעלה, שאינו מהסס לקבל אל בין כתליו בוגרי תיכון ללא תעודות שכאלה. בהבדל מישראל, עדיין מסתפקים הצרפתים, ולא רק הם, בתעודת הסיום של בית הספר התיכון כמדד-כניסה לאוניברסיטה. זו הרי מעידה על כך שהתלמיד עמד בכל המטלות הדרושות של השתתפות פעילה בכיתה ושל עמידה בבחינות השגרתיות לאורך כל שנות-לימודיו.
לימוד אינטנסיבי, לא רק לעוס, אלא גם נעכל, בחסות של מורים- פדגוגים - זו בהחלט הנוסחה המתבקשת. היא תמנע חרדות מיותרות של תלמידים, הנאלצים כיום לבלוע גלולות-הרגעה כדי להשתחרר מן הלחץ הנורא המופעל עליהם בעטיים של המבחנים הכפייתיים.
ביטול בחינות הבגרות, כמו גם המבחן הפסיכומטרי, יתרום, בין היתר, להקטנת הפער החברתי-כלכלי בארץ יהיה בו גם כדי לשים קץ לתעשיה הענפה והמשגשגת של מכוני-לימוד פרטיים, שגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסים להכנה לבחינות. אחרי ככלות הכל צריך לזכור שבדרך זו מערים, למשל, המבחן הפסיכומטרי מכשולים מיותרים בפני מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. למרבה הבושה אמורים הדברים בהכנסת יד גסה לכיסם של הורי-תלמידים, ובכך רק מפלה המבחן בין מי שיש לו לבין מי שאין לו.
