כבר למעלה משנה מאז שנתפס "הארגון העולמי לקניין רוחני" של האו"ם - WIPO - בהפרת הסנקציות של האו"ם, בשלחו מחשבים שמקורם בארה"ב וציוד היי-טק אחר ל
קוריאה הצפונית ולאירן. בדרך הקלאסית האופיינית לאו"ם, עקף WIPO חקירות מטעם הקונגרס האמריקני וארגן לעצמו חקירה מצומצמת ו"עצמאית" משלו. הודות לזכויות היתר ולחסיניות של האו"ם, קבע הארגון כי WIPO פעל, אם לא ברוחן, הרי שעדיין במסגרת האות הכתובה של הסנקציות. מזכ"ל WIPO פרנסיס גורי טען כי WIPO פעל כשורה, אולם על-מנת לפזר את הספק, הורה כי WIPO יפסיק לשלוח חומרת היי-טק לכל 186 המדינות החברות בו.
אך בכך לא הגיעו לסיומם היחסים הקרובים בין הארגון העולמי לקניין רוחני לבין אירן וקוריאה הצפונית. שתי מדינות אלו למדו לנצל סוכנות זו של האו"ם בדרכים שייתכן כי אינן מפירות את כללי האו"ם, אך מלמדות כי דרוש לארגון ניהול הרבה יותר טוב מזה הקיים. WIPO שמטהו ממוקם בז'נבה, פועל בעיקר מתחת לרדאר התקשורת האמריקנית, אך מטפל במידע רגיש וממלא תפקיד חשוב כמסלקה לבקשות לאישור פטנטים בינלאומיים וצורות אחרות של קניין רוחני.
גורי, שהוא אוסטרלי, מתמודד עכשיו בבחירות למנכ"ל WIPO מול שלושה מועמדים אחרים - מפנמה, אסטוניה וניגריה - וההצבעה אמורה להיערך באביב. בקונגרס האמריקני חוששים כי היבחרו מחדש של גורי יהיה אסון. בספטמבר כתבו חמישה חברי קונגרס למזכיר המדינה
ג'ון קרי, והצביעו על כך שגורי סירב להתיר לעובדי WIPO להעיד בוועדה הבין-פרלמנטרית האמריקנית החוקרת את משלוח המחשבים לקוריאה הצפונית ולאירן, "פעילות שהייתה שמה כל אזרח של ארה"ב מאחורי סוגר ובריח". הם האשימו את גורי "בהתנהגות בלתי צפויה וחשאית ושיקול דעת לקוי לחלוטין". בנובמבר שלחו 12 נציגי בית הנבחרים האמריקני מכתב נוסף לקרי שבו טענו כי "המצב ב-WIPO התדרדר באופן משמעותי".
שומרים על חשאיות
ייתכן כי זוהי הערכה עדינה, בהתחשב בכך שבעיותיה של סוכנות WIPO נפרשות על תחומים שהקונגרס כלל אינו עוקב אחריהם. ראשית כל, בעוד שאירן אולי אינה מקבלת יותר מ-WIPO משלוחים של מחשבים בחינם, הרי שאירן חדרה לתהליכים של תקצוב ופיקוח הארגון. לפחות מאז 2011 איישה אירן מושב אחד מתוך 53 המושבים של ועדת התכנון והתקצוב של WIPO, מעמד שאליו נבחרה שוב פה אחד באוקטובר האחרון לתקופה של שנתיים נוספות. בזכות חברותה בוועדה, נבחרה אירן בשנה שעברה לעמוד בראש פאנל מיוחד שתפקידו לבחון מועמדים לשלושה מבין שבעת המושבים בוועדה המייעצת העצמאית לפיקוח של WIPO - הגוף של מומחים חיצוניים שתפקידם לסייע למדינות החברות לפקח על WIPO.
הפאנל הזה בראשות אירן הוקם בספטמבר 2012, בעוד ש-WIPO הכחישה שפעלה שלא כשורה בשערוריית הטכנולוגיה לעריצים והבטיחה לשפר את התנהלותה. אומנם בחירתה של אירן לעמוד בראש הפאנל הייתה של המדינות החברות ב-WIPO ולא של מנכ"ל הסוכנות גורי. אך אין סימן לך שגורי, או מחלקת המדינה האמריקנית, נקטו צעד כלשהו של מחאה נגד מהלך זה. ראשות אירן בפאנל עברה בשקט, והפרוטוקולים של האסיפה הכללית של WIPO מראים כי באוקטובר האחרון שגריר אירן עבאס בגרפור הציג ברוב שמחה רשימה של ששה מועמדים שמויינו בהנהגתו מבין 16 מועמדים לתפקיד שאמור להבטיח את היושרה של WIPO.
בכל האמור לאחריותו הישירה של גורי, יש עניין תמוה שכנראה לא נבדק, של אזרחים מאירן ומקוריאה הצפונית המועסקים תחתיו בצוות של WIPO. המספרים נראים חסרי משמעות, אך חלק מפעילויותיהם - לא. בצוות של למעלה מ-1,200 איש, מרביתם בז'נבה, מעסיק WIPO הן אירני והן צפון קוריאני ששמותיהם עלו בקשר למשלוח המחשבים לאירן ולקוריאה הצפונית.
פרט לצוות הבכיר ביותר, שומרת לשכת הדובר של WIPO בסוד את הפרטים של כל אנשי הצוות האחרים של הסוכנות - ובכלל זה את שמותיהם, תפקידיהם ואזרחותם. אך ניתן למצוא מידע מצומצם מן המזכרים הציבוריים על משלחות סיוע טכני וכנסים, ראיונות ורשימה סודית של חברי WIPO שראיתי, כמו גם תכתובת פנימית של WIPO שפרסם בשנה שעברה העורך בפועל של חדשות "
פוקס" ג'ורג' ראסל, שחשף באפריל 2012 את סיפור הטכנולוגיה לעריצים של WIPO.
איש הצוות האירני ששמו קשור להעברת טכנולוגיה לאירן הוא מוחמד מועיידודין. הוא הפך ב-1988 לעובד ה-WIPO, אחרי שעבד במשך 20 שנה במשרד החוץ האירני, ובתקופה זו עמד מטעמו מול WIPO. מאז שהצטרף ל-WIPO, עבד מועיידודין מחוץ לז'נבה במשרד האזורי של WIPO האחראי לאסיה ולאוקיאנוס השקט שאירן וקוריאה הצפונית נמצאות בתחום אחריותו. על-פי מסמכי WIPO, ביקר מועיידודין בשתי מדינות אלו, ארגן או הרצה בסמינרים רבים באירן וב-2003 בקוריאה הצפונית בסמינר בפיונגיאנג מטעם WIPO על השימוש במידע המוגן כפטנט "על-מנת לתמוך בהתפתחות טכנולוגית".
לפחות מאז 2008 עבד מועיידודין כסגן מנהל הסניף האסיאתי של WIPO. במזכר פנימי של WIPO מ-2009 - שנה לאחר שנבחר גורי למזכ"ל - כתב חבר צוות אחר של WIPO שאחרי ביקור משלחת של מועיידודין וחבר צוות נוסף באירן ב-2008, ביקשה אירן "ציוד חומרה". צעד זה הוביל לכך שב-2010 העבירה WIPO את משלוח המחשבים לאירן. יש עובד אירני נוסף בצוות של WIPO לפחות מאז 2009, אזדה אהמדיאן, הנושא משרה של בוחן - תפקיד שיכול להיות כרוך בטיפול במידע מסווג על קניין רוחני.
קוריאה הצפונית זוכה לעדנה
בחזית הקוריאנית, דוח פעילות של WIPO מ-29 בספטמבר 2010 מציין כי ב-2009 פנה שוב ושוב דיפלומט של קוריאה הצפונית "מר סוק" אל שני אנשי צוות, וביקש את תמיכת WIPO למייזמים כמו "חיפוש מאגרי מידע חופשיים בנושא פטנטים וכולי". הדיפלומט היה סוק ג'ונג מיונג, נציגה של קוריאה הצפונית לאו"ם בז'נבה, שתפקידו כלל הוקעה של ישראל (באנגלית משובחת) במועצת זכויות האדם, כמו גם ייצוגה של פיונגיאנג ב-WIPO.
בקשותיו החוזרות ונשנות של סוק הובילו לביקורה של משלחת WIPO בפיונגיאנג, שהובילה בתורה למשלוח היי-טק לקוריאה הצפונית בראשית 2012. בינתיים, בסביבות 2010, העסיקה WIPO את סוק כחלק מהצוות של הסוכנות, ושמו מופיע ברשימה מעודכנת של אנשי צוות כפקיד תכנון בכיר במחלקת הארצות הפחות מפותחות של WIPO.
השנה, המשיכה WIPO לשלוח משלחות לקוריאה הצפונית, ובמארס קיימה בה סמינר בנושא הגנה על עיצוב תעשייתי (קוריאה הצפונית מילאה בסך-הכול שתי בקשות לעיצוב תעשייתי, האחת על סיכות ראש והשנייה על כלי מוסיקלי) ושלחה ביוני משלחת סיוע טכני. בתשובה לשאלתי מהי מטרת המשלחת, השיבה לי דוברת WIPO בדוא"ל כי זו נועדה לבדוק מה עושה קוריאה הצפונית בסחורות שסיפקה לה סוכנות WIPO. על-פי הדוברת, "המשלחת אישרה כי כל הציוד שסופק הותקן במשרד ההמצאות" וכי "השימוש בו הוא בהתאם למטרות".
הדברים אינם בהכרח מרגיעים. למרות כל המחשבים והסמינרים ומשלחות הלימוד שסיפקה WIPO לקוריאה הצפונית ב-12 השנים האחרונות, הרי שקוריאה הצפונית הגישה, במסגרת אמנת רישום הפטנטים של הסוכנות, רק 32 בקשות לרישום פטנטים. אירן הגישה 28. אם כך, גם בהנחה שמדינות אלו משתמשות במחשבים שסיפקה להם WIPO על-מנת שתהיה להן גישה לשירותי הסוכנות, מה הן בדיוק עושות בהם?
בסיס הנתונים של WIPO מספק גישה לכ-2.2 מיליון בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים, הכוללים 32.5 מיליון מסמכים עמוסים בפרטים על מי ממציא מה ואיפה. למשטרים שהאו"ם הטיל עליהם סנקציות והמחפשים בנרות ערוצים לקבלת סחורות ושירותים אסורים, יכול מאגר נתונים זה לשמש קטלוג קניות בינלאומי. לדברי צ'אק דאונס, מומחה מנוסה לקוריאה הצפונית, עבור פיונגיאנג יכול מאגר נתונים זה לשמש "אוצר מודיעיני". לדברי WIPO, המאגר מכיל מידע שכבר פורסם, וניתן לערוך בו חיפוש חופשי דרך אינטרנט. אם זהו אכן המצב, מדוע דאגה WIPO לספק למדינות כמו אירן וקוריאה הצפונית קורסי הדרכה ומשלחות נוספות שבנוסף להדרכה, גם משאירות את הציוד במדינות אלו?
