המלחמה על מחקר הבריאות הישראלי

דוח שפורסם לאחרונה חשף, כי על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומרכז שמואל נאמן ישראל למחקרי מדיניות לאומית, רק 0.7% מתקציב המחקר והפיתוח בשנת 2011 הוקדש לבריאות, מה ששם את ישראל כמדינה הלפני אחרונה במדינות OECD ביחס למדד זה. נתונים אלה מאמתים את מה שאנו חוקרי בריאות כבר יודעים מזמן - בישראל יש מימון מוגבל לתחום המחקר שלנו. בין אם מדובר במחקר קליני, אפידמיולוגי או חקר מערכת ומדיניות הבריאות, המימון במדינה שלנו הוא קשה להשגה, וזהו נושא שממשלת ישראל חייבת לתת עליו את הדעת. מימון מחקר, ובמיוחד מחקרי בריאות, הוא מרכיב חיוני להבטחת מצוינות בתחום הבריאות ולשירותי בריאות איכותיים. הציבור הישראלי, ולא רק הקהילה העוסקת בתחום הבריאות, חייב להבין את ההשפעה של חוסר השקעה במחקרי בריאות. שמענו על בריחת המוחות המתרחשות בקרב אנשי אקדמיה בעשור האחרון, וחוסר המימון הוא אחד הגורמים העיקריים שעלול להביא לכך שהישראלים המבריקים ביותר שלנו יקימו את תוכניות המחקר שלהם דווקא בחו"ל. הסבירות שנסבול מבריחת מוחות גדלה באופן משמעותי, אם הם לא יהיו מסוגלים לקיים את המחקרים שהם חפצים בהם. יתר על כן, העדר מחקר מקשה עלינו מאוד להיות חלק מהקהילה הגלובלית, היות שאין בידנו ממצאים שיאפשרו לנו להציג בכינוסים ולהשתתף ביוזמות גלובליות. מצב זה בעייתי בהתחשב בבידוד העולמי שלנו בין אומות ובכך שתחום הבריאות הוא גשר חשוב לשימוש כקשר הן עם המדינות והקהילות הידידותיות והן עם הפחות ידידותיות שבהן. וכך, אנשים כמוני שבונים תוכניות מחקר על-מנת לחזק את מערכת הבריאות בישראל ורוצים לתרום לגוף הידע המדעי הבינלאומי, צריכים לשאול את עצמם - מהן האסטרטגיות שאנחנו יכולים לנקוט בהן על-מנת להתגבר על מציאות המימון הנוכחית? למרות שאנו איננו יכולים לקבל את מציאות המימון הנוכחית וחייבים לפעול וללחוץ למעטפת מימון ממשלתית מוגברת בכל תחומי מחקר הבריאות, ישנם צעדים שניתן לפעול בהם בינתיים על-מנת להבטיח כי המחקר שלנו ימשיך עד שמטרתנו תושג. אנחנו יכולים לפעול לחיפוש מקורות מימון אחרים. זוהי אומנם משימה קשה שתדרוש מאמץ רב, אולם אנו יכולים לבנות שותפויות עם צוותי מחקר בינלאומיים ולהשיג מימון באמצעות סוכנויות מימון בינלאומיות דוגמת NIH. אפשרות נוספת היא לשקול מיזמים משותפים עם התעשיה. אנו הישראלים עייפים במקצת לשמוע שמתייחסים אלינו כאומת הסטארט-אפ, אבל בואו נודה בכך - אנחנו מובילי דרך בפיתוח ויישום טכנולוגיה, ועל-ידי שיתוף פעולה ביישום טכנולוגיות שונות למטרות בריאות, אנחנו יכולים להביא למצב בו כל הצדדים מרווחים. דבר חשוב נוסף שעלינו לעשות הוא להראות שהמחקר שלנו אכן מביא לשינוי. אנחנו צריכים לוודא שממצאים מסוימים יעשו את דרכם לידיהם של קובעי המדיניות ולדיוני במסגרתם המדיניות נקבעת. עלינו להוכיח שיש למחקר שאנחנו עושים השפעה בעולם אמיתי, ושאנחנו מוכנים לעבוד עם קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בפתרון בעיות קיימות. לשם כך אנחנו צריכים לרצות לחקור את מה שבאמת יכול לעשות הבדל, אחרת מחקר המשרת את האינטרסים שלנו בלבד, אולי יפורסם בסופו יום בכתב עת, אך יהיה חסר כל השפעה. על-ידי הבטחת העובדה שהידע שאנחנו יוצרים יועבר ויתורגם לקובעי מדיניות, אנחנו מוכיחים להם שההשקעה שלהם במחקר בריאות היא כדאית עבור כולנו.