רוצחים אינם לוחמי חופש

מה קורה כאן? א. הרוצחים האלה אינם לוחמי חופש. לוחם חופש מבחין בין פגיעה בחייל, בטנק, לבין פעולה נגד אזרחים תמימים: נשים וילדים. ככה הארגונים היהודיים (ההגנה, האצ"ל ועוד) פעלו נגד הכוחות הבריטיים לפני הקמת המדינה. המחבלים הפלשתינים פעלו בכוונה תחילה נגד אזרחים תמימים. הם רצחו אנשים באוטובוסים, ברחוב, בבתי קפה, במיטתם ועוד. אלה, על-פי הקוראן, גורלם גיהינום. במקורות האיסלאמיים נאמר: "אוי לך ביום הדין רוצח החפים מפשע". ב. העבר העצוב מלמד שחלק מהמשוחררים האלה שבו לעסוק בטרור. הרשימה ארוכה מאוד. מי יודע מי הקורבן הבא של הרוצחים האלה. ג. שחרורם של הרוצחים מעודד רוצחים פוטנציאליים לעסוק בטרור בעתיד. כי אם המחבל יידע שכאשר יבצע את זממו וירצח ישראלים, הוא ישוחרר בעקבות חטיפת חייל ישראלי, הוא לא יירתע מלפעול. הפתגם הערבי אומר "עאדאת חלימה לעדתהה לקדימה" ("חזרה חלימה למנהג הישן שלה"). ד. אין שום סיבה לשחרר מחבלים רק כדי שהפלשתינים יסכימו לנהל מו"מ. ישראל אינה הצד החלש בסכסוך הזה. ישראל צריכה לעמוד על שלה. בכל העולם, כולל בארה"ב, אין משחררים רוצחים. פולארד נמק בכלאו כבר 28 שנה והוא לא רצח אף אחד. ה. מקובל בעולם שכאשר קורה אירוע היסטורי, כגון חתימת הסכם שלום בין מדינות או סיום מלחמה, משחררים אסירים מבתי הכלא כדי לבשר על תקופה חדשה ומבטיחה בעתיד. שחרור רוצחים פלשתינים אינו עונה על קריטריון זה. ו. לא רק שאין הסכם שלום עם הפלשתינים, אלא ההפך. הרשות הפלשתינית מעודדת טרור. הרוצחים המשוחררים מתקבלים ברחוב הפלשתיני כגיבורים שחזרו מהקרב. התקשורת הפלשתינית מהללת את הרוצחים. שמות חלק מהם מונצחים ברחובות הערים הפלשתיניות. ז. הרשות לא רק מהללת רוצחים אלא דואגת לכך ששמה של ישראל לא יופיע במפות שלה. ישראל אינה קיימת. "פלשתין" קיימת. עם אלה עושים שלום? הפלשתינים עשו מהסירוב מדיניות, מהעיוורון דרך ארץ ומההסתה חינוך. ח. העולם הוא גולם. אני זוכר שכאשר שירתתי בתפקיד קונסול כללי בפלורידה ב-2005 איך הדיפלומטים של מדינות זרות ברכו אותנו על שיצאנו מעזה. ראש הממשלה שרון ביקר באו"ם לאחר מכן ראשי מדינות לחצו לו ידיים, שיבחו והיללו אותנו. כאשר התחילו הטילים והקסאמים ליפול מהרצועה על היישובים שלנו נעלמו כל המהללים ונשארנו אנו עם החמאס והטילים. אחר-כך בא לנו דוח גולדסטון שהאשים את ישראל על שהעזה לפעול להגנת אזרחיה המותקפים. דוח גולדסטון הסתמך בחלקו על חומר שקרי שהופיע בעיתון הארץ שלנו. לאחר שהנזק נעשה, הודיע גולדסטון (יהודי) שהוא מצטער וכי לו ידע כל העובדות כאשר כתב הדברים, הדוח היה נראה אחרת. בינתיים הנזק נעשה. על דא אומר הכתוב: "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו". ואחרון - ט. כל מה שאנו אומרים כאן אינו ידוע לממשלת ישראל ולעומד בראשה? קשה לנו לשפוט כי אין לנו את כל הנתונים שיש בידיהם. מנהיג צריך לפעול לפי מה שהוא חושב שטוב למדינה, לא לפי מה שהאזרחים חושבים או רוצים שיעשה. אנו חיים באזור קשה מאוד. אין לקנא במקבלי ההחלטות.