מעריציה של העיר פריז רבים כחול אשר על שפת הים. חלקם חולמים על חופשה רומנטית בעיר שטרם ראו אותה אחרים. ברי המזל שזכו לגור בה במהלך תקופה בחייהם, שבויים לעולמים בקסמה. אלה יתגעגעו אליה כל עוד נשמה באפם. המעריצים האלה נושאים בנפשם געגועים לעיר היפה, לרחובותיה, לנהר הסיין הירקרק הזורם בתוכה, לקתדרלות, לכנסיות והאנדרטאות, לגשרים הבנויים מעל הנהר, לבתי הקפה, לארמונות, לגנים ולמוזאונים. עורגים לטעם ולריח הבגט הטרי, למסעדות ולמעדניות, לקהל המסתובב בעיר, למטרו ולחלונות הראווה. פריז הייתה קיימת כבר בתקופה הגלית, היינו בזמן האימפריה הרומית, נהר הסיין חיבר את העיר לערים ולעיירות אחרות, הוא היה דרך המלך ומעבר סחורות. במאה ה-12 התחילו לבנות בה את נוטרדאם, הקתדרלה שהייתה ועודנה, פלא ארכיטקטוני ובעלת יופי מושלם. מלכי צרפת בנו לעצמם בעיר ארמונות וכך גם האצילים ממשפחות המלוכה ובעלי ההון ומקורבי השלטון. עיר מזמינה ומפנקת, מלאת השראה לסופרים, ציירים, קולנוענים, מוסיקאים ומשוררים, ערש לאופנה ולגסטרונומיה, מושכת תיירים בכל ארבע עונות השנה. הסופר, המתרגם והבעלים של הוצאת הספרים נהר-ספרים, ראובן מירן, יליד הארץ, חי שנים רבות בפריז וסיים את חוק לימודיו בפילוסופיה בסורבון; אסף, ליקט ותרגם קטעי ספרות ושירה, קטעי מכתבים ומאמרים שכתבו גדולי הציירים, הסופרים, המשוררים והוגי הדעות על פריז במרוצת המאות שחלפו. הספר, "פריז, סיפור אהבה", יצא זה עתה לאור בהוצאת נהר-ספרים, ספר נוסטלגי לאוהבי העיר, שקריאה בספר עבורם היא התרפקות על זיכרונותיהם ועל הגעגוע הקבוע.