המשפט הנפוץ בקרב אלו שמרגישים שהחברות הגדולות עושקות אותם, או לפחות טועות ותמיד לטובת עצמן, הוא- "הם יותר חזקים, יש להם מלא עורכי דין". שזה דבר נכון.
בחברות השונות יש לפחות כמה עורכי דין אם לא מחלקה משפטית שלימה שתפקידה העיקרי הוא, להקטין את הסיכויים שהחברה שלהם תשלם משהו למישהו, צודק או לא. עם כמות עורכי הדין שמסתובבים במדינה הזו, צריך למצוא איכשהו תעסוקה, אז מחלקה משפטית זה פתרון לא רע.
ולא רק החברות הפרטיות הם כאלו. גם המדינה שלנו שאמורה לעזור לנדכאים ולנזקקים היא כזו. תנסו לתבוע פעם משהו מביטוח לאומי ותגלו שיותר קל יהיה לנקות את הקישון, מאשר להוציא מהם משהו.
צריך לזכור אחרי הכול שמדובר בביטוח. יש ביטוח לאוטו, יש ביטוח משכנתא, ויש ביטוח דירה. יש גם ביטוח לאומי. זה ביטוח שלוקח ממני לא מעט ושאמור לבטח אותנו במקרה לא עלינו, של אובדן היכולת לעבוד, של הפתעות זקנה לא נעימות ועוד ועוד.
ובכן העיקרון די פשוט התשלום ידוע ונלקח ישירות ממני אבל כשאצטרך לתבוע מהם משהו זה תמיד יהיה בתביעה ולא בהסכמה, ותמיד זה ייקח שנים עד שנראה מהם
שקל. ואני אומר שנים לגבי כל אלו שתובעים באמת ולא ב"כאילו". ה"בכאילו" יתבעו, יזכו, ויצחקו כל הדרך אל הבנק. אלו אגב אותם אלו שתמיד חיכו איתי במסדר חולים בצבא וקיבלו גימלים (חופשות) בלי הכרה, כשהחולים האמיתיים היו צריכים לאבד הכרה כדי לזכות באיזו הכרה.
השיטה של חברות הביטוח הפרטיות למשל, היא שקודם כל דוחים את התביעה. כן צודק או לא, זה תמיד לא. רק אם הלקוח מתעקש יש כאן נושא לדיון. האם להגיע איתו לפשרה או להמשיך לתביעה. להמשיך בתביעה אגב זה לא אומר שבאמת תהיה כאן תביעה אלא רק סוג של איום. כך למשלך קרה לי לפני שנים לאחר שהייתי מעורב בתאונת דרכים (ישבתי ליד הנהג) וניסיתי לדבר עם חברת הביטוח שלי. לא דיברו איתי, לא חזרו אליי, ולא ראו עניין להתייחס בכלל. לאחר שהשכלתי ופניתי לתביעה דרך עורך דין הם כבר דיברו אחרת וניסו לדבר איתי על פשרה בכל דרך אפשרית. הטון הפך להיות נחמד, מסביר ובעיקר בדיוק הפוך ממה שהיה חודשיים קודם לכן. אלו היו רגעים קטנים של אושר עבורי ל"לזרוק" אותם מכל המדרגות ולשלוח אותם לדבר עם העורכת דין שטיפלה בי.
אז מול כל החברות והממסדים הגדולים והדורסניים שבונים על מערכת המשפט הכבדה והמסורבלת שלנו, יש גם קרן אור.
כמה נתונים מעניינים
האתר גלובס מפרסם ממצא מעניין לפיו בתביעות קטנות ישנם 80% סיכוי להצלחה בתביעות הקטנות נגד רשויות מקומיות ונגד חברות ביטוח רכב ואלו מסתיימות לטובת הצרכן - כך לפי ניתוח 2,500 תיקים. אולם למרות שאין מדובר בתהליך משפטי ארוך ולמרות שההוצאה הכרוכה בהגשת תביעה נמוכה מאוד, רק 40 אלף אזרחים הגישו במהלך 2012 תביעות קטנות בניסיון לפתור מחלוקות מול בתי עסק, מול רשויות ומול אזרחים.
"על כל תביעה שמוגשת יש 10 שלא מוגשות", אומר פרופ' סיני דויטש, דיקן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה. "אני קורא לצרכנים לא לפחד לתבוע. בית המשפט לרוב אינו פוסק הוצאות כאשר התביעה נדחית, והנזק מסתכם באגרה בלבד, שגובהה 1% מגובה התביעה, ומינימום 50 שקל".
בין הממצאים בולט שיעור הפסיקות לטובת התובעים (המציגים טיעונים רלוונטיים), בעיקר כשהנתבע הוא בית עסק או רשות מקומית. במקרים של חברת ביטוח ומול רשות (עירייה או רשות מקומית) שגבתה תשלומים שלא כדין - מקשיח בית משפט עמדותיו ומשיב לאזרחים כספים ששולמו לשווא.
