מי ראוי להיות נשיא המדינה

בימים אלו מתחיל המרוץ לבית הנשיא. מבלי להידרש לסוגיה כבדת המשקל האם צריך או לא צריך את משרת הנשיא צריך לתת את הדעת על מי ראוי להיות בבית הנשיא. אם כן הנשיא צריך להיות חף מכל שחיתות ציבורית, אישית או פלילית. הנשיא צריך להיות בעל השכלה רחבה בכל תחומי החיים. הנשיא צריך להיות במלוא אונו אבל לא צעיר מדי (מתחת לגיל 60). הדמות צריכה להיות ייצוגית כך שהופעתה בקהל הרחב תהיה לה משמעות. אסור שהנשיא יהיה בעל שאיפות פוליטיות לעתיד ויראה בכך קרש קפיצה כפי שקרה עם כמה מהם. נשיא שאינו קשור עם בעלי הון מכל סוג שהוא. כאשר אנו בוחנים את המועמדים מטעם עצמם או מטעם אחרים המאפיין הבולט הוא שרובם הם פוליטיקאים אם בסוף דרכם ואם באמצע דרכם. בכלל כל הליך הבחירה שהוא חשאי ובין כתלי הכנסת בלבד יוצר מראש עדיפות בולטת לפוליטיקאי חבר כנסת ושממפלגתו תומכת בו. יש גם אפשרויות לדילים בין סיעות בכנסת דבר היוצר מצב לא רצוי של בחירה פוליטית ולא את הטוב ביותר. חלק מהסיבות לריצת הנבחרים למשרה הינם משכורת גבוהה, תנאים נלווים ובהם דירת שרד הממומנת על-ידי המדינה, סגל עוזרים רחב בעלויות גבוהות, וכמובן תנאים לעת פרישה. מכל האמור לעיל נראה כי הדמויות המוזכרות כמועמדות למשרה אינם תואמים את ההשקפה שהבעתי לעיל. יוצא דופן ביניהם הוא פרופסור דני שכטמן חתן פרס נובל לכימיה שהוא משכמו ומעלה, אינו פוליטיקאי, צנוע, בעל ידע רב תחומי ובהחלט דמות יצוגית הראויה לחיקוי. אני מצפה מהמועמד לנשיאות לאור ההטבות הגדולות הכרוכות במשרה זאת שיודיע כי הוא מתנדב לשאת במשרה ללא שכר ואת השכר הוא תורם לקרן שתחלק מלגות לסטודנטים חסרי יכולת שאינם מגיעים לאוניברסיטאות. בזאת יוכיח המועמד כי הוא רוצה בתפקיד למען עם ישראל ולא למען עצמו. הנשיא לא יעסוק בנושאי חוץ לא יעסוק בנושאים שיש להם גון פוליטי אל בנושאי פנים בלבד ובמטלות המוטלות עליו מכח חוק נשיא המדינה.