ביום שלישי, כ"ז שבט, חל יום השנה הרביעי לפטירתו של האי גברא רבי יוסף עזרן, רבה של ראשל"צ ומראשי ש"ס בעבר. אם אי-פעם יחשבו להעניק את התואר של ה"אציל הפוליטי", הרי שהרב עזרן הוא האיש שזכאי לתואר הזה מכל עשרות שנות הפוליטיקה הציונית שלפני ואחרי הקמת המדינה.
איש שלא פחד מעולם לומר את דעותיו ופרש מש"ס הקואליציונית ומלאת ה"כופתאות" כשזו איבדה את עקרונותיה, אך מנגד הוא לא עשה זאת בקללות ובטריקת דלתות. האיש שגם מתנגדיו המושבעים חלקו לו כבוד מלכים. האיש שברך את מקלליו ולא נטר טינה לאיש, ולראיה הרי ששנים אח"כ הוא השלים אישית עם ברי הפלוגתא שלו. הוא היה רב שהבין ברפואה וידע להוכיח שאין מדע בלי תורה. האיש שעיר חילונית שלמה אהבה להגיע לשיעורי התורה שלו ואשר כל זוג שנרשם לנישואין ביקש שהוא יהיה האיש שיחתנם. האיש שמעולם לא לקח אגורה שחוקה על סידור קידושין.
האיש שהיה ספרדי בכל רמ"ח אבריו ותלמידם של הרבנים הליטאים האשכנזים. הוא היה תלמיד חכם, נעים זמירות ישראל, בר פלוגתא אציל ומי שידע לקשור בין חרדי לחילוני וגם על בני המיעוטים התחבב. שמעו יצא מצרפת ועד המזרח התיכון.הוא היה נח לבריות אך עמד על עמדותיו התורתיות מבלי להתפשר על קוצו של יוד.
ארבע שנים אחר כך, כאשר מביטים ב"רבנות" הישראלית בכלל ובתנועת ש"ס בפרט, ונזכרים אח"כ ברבי יוסף עזרן הרי שכאב תורתי פולח את חזינו מצער על האבידה שעמיתיו דהיום רחוקים מללכת בדרכו.
זה היה במחצית שנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר הרב יוסף עזרן החליט שדרכו איננה עוד דרכה של ש"ס. החיבור של ש"ס ה"חרדית" לרשימת בחירות משותפת להסתדרות הכללית עם מר"צ האנטי דתית של גב'
שולמית אלוני, היה בעצם ה"קש ששבר את גב הגמל", וכמחאה הוא פרש לסיעה עצמאית משלו. בש"ס ניסו להחזירו בכוח, כולל איומים על חייו, וכותב שורות אלה היה עד לשיחת טלפון כזו ממי שמכהן כיום כחבר "מועצת חכמי התורה". הרב עזרן לא זע ולא נע והמשיך במריו עד שהפרלמנט התפזר, בשנת 1996. הוא לא טר למאיימים טינה ולימים הם חזרו אליו וביקשו את סליחתו והוא כמובן סלח.
הופעותיו הפומביות היו נופת צופים של דבש טרי. איש לא הצליח להוציאו משלוותו ולמי שקילל הוא ענה בברכה. באחת ההופעות הללו, בתוכנית "פופוליטיקה" בערוץ הראשון של הטלוויזיה, ניסה טומי לפיד להוציאו משלוותו ובמילים גסות ובוטות קילל אותו ואת היהדות. מישהו אחר היה מזמן הופך את התוכנית לבימת גלאדיאטורים אבל לא איש אציל כרבנו עזרן. הרב עזרן הביט בלפיד במבט רוך ושל רחמים ואח"כ הפטיר בשנינות כי "זה מה שקורה למי שאוכל דברים טמאים מלוכלכים, בסוף הפה שלו פולט מילים מלוכלכות". הקהל פרץ בצחוק ולפיד הפרובוקאטור התנצל.
כשמביטים בכל הקדנציות שבאו אח"כ לפרלמנט הישראלי (לאחר 1996) הרי שאין באופק חבר כנסת אחד שיזכיר את החביבות, השנינות, הגאונות ומנגד את העמידה העקרונית על דת ישראל כמו של הרב יוסף עזרן.
יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.
