לא לסיגריות
אין ספק שבשנים האחרונות, בצד הנסיונות לצמצם את שיעור המעשנים בישראל, גוברת המוּדעות הציבורית לנזקי העישון הפסיבי על הבריאות. מכאן שורת התקנות החדשות שאנו עדים להן, החל מאיסור העישון במקומות ציבוריים, ועד להרחבת האיסור גם למרחב הפתוח, דוגמת תחנות אוטובוס וגני שעשועים.
למוֹתר לציין שהגבלת מקומות העישון מועילה לא רק לציבור הרחב, שלא ישאף את הניקוטין לריאותיו, אלא לא פחות מכבידה על המעשנים ומביאה לגמילת חלקם מהעישון המזיק. זאת בצד הגבלת אמצעי הפרסום של הסיגריות - הבלטת אזהרת משרד הבריאות על נזקי העישון בפרסומות, כמו גם איסור הפרסום בנושא בעלוני נוער.
לאחרונה נאסרה גם הפעלת מכונות הסיגריות האוטומטיות.
כן, ולא שכחנו את הזינוק במיסוי הסיגריות שהביא לייקורן הניכר. ייתכן שהמיסוי החד נובע מהירידה במכירות הסיגריות, וכתוצאה מכך הצורך למלא את החֶסר בקופת המס. אם כן, זוהי בשורה טובה על הירידה במספר המעשנים. בצד המגמה להפסקת העישון, השוק מציע תחליפי סיגריות כמו גם מגוון קורסי גמילה. ועל כל אלה יש רק לברך, כי העיקר הבריאות.
פוליטיקאי בדם
אין ספק שהביקורת של הנשיא פרס על נתניהו, על התעקשותו במשא-ומתן המדיני על הכרת הפלשתינים בישראל כמדינה יהודית, חורגת מתפקידו כנשיא. מדובר בהתבטאות אומללה ומיותרת. אי-הכרה בריבונותה היהודית של המדינה, תגרור אחריה גם את מימוש שאר הדרישות של אבו מאזן לזכות השיבה של פליטים, כמו גם לחלוקת ירושלים.
עם זאת, יש לזכור כי אין זו התבטאות ראשונה של פרס בנושאים פוליטיים בתפקידו הנוכחי. דומה שלשלול מפרס מעורבות פוליטית, זוהי גזרה שאין הוא יכול לעמוד בה. זהו חיידק הטבוע בגֶנים שלו. לפני היותו נשיא, הוא פוליטיקאי בראש ובראשונה. כפי ששחקנים היו רוצים למות על הבמה, כך נראה כי הנשיא היה רוצה לסיים את חייו על הבימה הפוליטית. ואכן יש צפרים הלוחשות כי הוא ימשיך בקדנציה פוליטית נוספת אחרי פרישתו מהנשיאות. ימים יגידו.
זבנג וגמרנו
רק סמלי הדבר שאסון ההדברה במשפחת גרוס אירע בסמוך לאסון הגז בגילה. בשני המקרים מדובר בעובדים מקצועיים וותיקים, בעלי ניסיון רב. אז איך זה שהתרשלו בתפקידם, לכאורה, התרשלות שהתבררה כקטלנית ביותר? בדליפת הגז הטכנאי לא בדק את מקור הריח בבתי השכנים, למרות שהדיירים התלוננו זמן רב על כך (ואם החברה טוענת שהוא פעל על-פי הנהלים, הרי יש צורך לשנות אותם מיד). לעומתו המדביר השתמש בחומר מסוכן, המיועד לשימוש חקלאי בלבד, שיבטיח ככל הנראה את ההשמדה המיידית של החרקים.
דומה שהמשותף לשניהם הוא שיטת ה'זבנג וגמרנו', כמו גם ה'סמוך הישראלי' וה'יהיה בסד"רהמוּכרים כל כך, במיוחד לאור ניסיונם של השניים, ושעלולים להיות אֵם כל רע, כפי שאכן קרה. באשר להדברה לא ברור מדוע היה שימוש בחומר כה רעיל וקטלני, כאשר בשוק מצויים כיום חומרים ידידותיים לסביבה ואפקטיביים להרחקת המזיקים.
רפואה מצילה?
נכון עשה יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר אידלמן, שהתנגד להצעת החוק של ח"כ עפר שלח ל'מרשם מוות מרופא'. דומה שאם יש עוד חלקת אלוקים קטנה, שֶבּה ישראל היא עדיין אור לגויים, הרי המדיניות הרשמית של קדושת החיים, העומדת בראש סולם הערכים של היהדות, ודוחה אפילו את השבת, וּמַנחה את משרד הבריאות, היא אחת ממנה.
המדיניות הרפואית בארץ היא מדיניות של הצלת חיים. יש היום די תרופות ואמצעים טכנולוגיים למנוע כאב. אז מדוע לייבא את 'דוקטור מוות' מארצות המערב? הדבר עלול להפוך את הדימוי המסורתי של הרופאים ממצילים לממיתים, ולגרום למשבר אמון חריף בם. ובכלל, היכן הגבול בנושא? ברגע שהרסן יוּתר, וההמתה הרפואית תהפוך ללגיטימית,השאלה היא עד היכן מסוגלים לרדת בנושא? האם קרובים המעוניינים להתפטר מהחולה, או מתאבדים, לא ינצלו אפשרות חוקית זו, והאם זו לא תנוצל למַסחרה ולהתפתחות רפואה שחורה בנושא?
לא הכל רייטינג
אין ספק שפרסום תמלילי החקירה של הזמר אייל גולן בכלי התקשורת, על יחסיו האינטימיים עם הנערות, הוא נושא עסיסי המספק את יצר המציצנות של הציבור, והוא עתיר רייטינג. אך דומה שדרוּש כדור נגד בחילה כדי להיחשף לפרטי הפרשה.
טוב הייתה עושה העיתונות אילו הייתה מביאה לידיעת הקוראים והמאזינים את הנושא בכללית, תוך מתן מענה לזכותם לדעת, וחוסכת מהם את הירידה לפרטים ולמכנה הנמוך ביותר, תוך חריגה מובהקת מצינעת הפרט. זהו עלבון צורב לא רק לאינטליגנציה של גיבורי הסנסנציה, אלא לא פחות של הציבור האיכותי. הוא ראוי ליותר מאשר עיתונות צהובה. לא הכל רייטינג כבר אמרנו?
פסוקו - על חוד הלשון
אסון הגז - בלון ניסוי
המסביר לַמַדביר: נתן גז
הנשיא פרס: הפוליטיקה עלתה לו לראש
דיור מוגן: קֵן לזקן
