ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, שסיים לאחרונה ביקור בישראל, הביע בנאומו בכנסת הזדהות ותמיכה נילהבת בישראל, ללא שום הסתיגויות. דבריו היו ממש סיפור אהבה של חיבוק ציוני ממנהיגה של מדינה מהגדולות בעולם. כל אדם שהאזין וקרא חש שדבריו היו כנים ואמיתיים, ולא נימוסים דיפלומטים שיגרתיים.
דברי התמיכה בישראל של ראש ממשלת קנדה
"מדינת ישראל הוקמה כדי שיהודים יוכלו למצוא בה מקלט. זו רשעות לכנות את מדינת ישראל מדינת אפרטהייד. אנו לצד ישראל באש ובמים. קנדה תומכת בישראל כיוון שזה הדבר הנכון לעשות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שאיום על קיומו של העם היהודי הוא איום על כולנו. החרם על ישראל הוא אנטישמי. קנדה תנקוט עמדה (לטובת ישראל) יהיה המחיר אשר יהיה."
הארץ לועג ומסתייג מדברי ראש ממשלת קנדה, מדיח אותו מ"מחנה השלום" ומצרף אותו לליכוד
עורכי
עיתון הארץ, הרגילים להלל ולשבח אך ורק מדינאים אורחים שמבקרים ומאשימים רק את ישראל הופתעו ונדהמו מדברי התמיכה של סטיבן הרפר. דברים אלה לא מקובלים על "ההגיון האידיאולוגי" של מדיניות העריכה של "העיתון לאנשים חושבים".
נאום כל כך נלהב למען ישראל, ללא שום הסתייגויות וביקורות, היה בלתי ניסבל בעיני הארץ. חיבוק ציוני מראש מדינה אחת הגדולות (8G), גרם למבוכה ולאכזבה לאנשי הארץ. העיתון "הדיח" את ראש ממשלת קנדה "ממחנה השלום" ושיבץ אותו כאוהד של הליכוד, כפי ש
אחמד טיבי קרא לעברו, במהלך נאומו בכנסת, "מקומך בספסלי הליכוד". ממש זהות דעות בין אחמד טיבי ל
עיתון הארץ.
העיתון לא ידע כיצד להגיב לידיד ישראל כמו קנדה וחשב בטעות שזו מיקרונזיה שאפשר ללעוג לה. לא קשה לדמיין כיצד הארץ היה מגיב אם ראש ממשלת קנדה היה קורא ל"סיום הכיבוש".
זו תגובת הארץ לראש ממשלת קנדה (הארץ 21.1.14), הפרשן המדיני של הארץ
ברק רביד, והערות שלי בסוגרים:
"נאומו היה חף מכל ביקורת של ממשלת נתניהו". (חוצפה!)
"הוא הביע תמיכה רפה בהקמת מדינה פלשתינית". (בוש !)
"הוא העניק לישראל זכות ווטו בסוגיה הפלשתינית". (עלבון!)
"תמיכתו של הרפר במדיניות ממשלת ישראל היא עוות" (מחדל!)
"הרושם הוא שהרפר חבר של נתניהו יותר משהוא ידיד אמת של ישראל". (לא ייתכן שלנתניהו יש חברים!)
"הרפר קנה לעצמו תא במחלקה הראשונה של הטיטניק הנקראת ממשלת ישראל" (הארץ מתימר להיות "פוסק הדור" הקובע והקובר גם את ממשלת ישראל וגם את ראש ממשלת קנדה).
"הרלוונטיות שלו בקהילה הבינלאומית (קטנה מאוד) ביחס הפוך לשטחה של ארצו (גדולה מאוד) (הארץ מתיימר להיות הגוף המוסמך לדירוג מעמדם של מנהיגי העולם !)
פעם נוספת נחשפת פרצופו האמיתי של הארץ
אף מילה של הערכה לראש ממשלת קנדה, אך ורק לעג, זלזול וביטול דברי תמיכתו בישראל. זאת רק בגלל שהוא חבר שתומך בנתניהו, בממשלתו ובמדיניותו. השנאה הבלתי נישלטת של חלק מעורכי ועיתונאי הארץ כלפי נתניהו, מעבירה אותם על דעתם, בכל נושא ובכל עניין, כולל במקרה זה ורבים בעבר. הארץ הפך לבטאון פוליטי של השמאל הקיצוני והאנרכיסטי, שמנהל מדיניות עריכה, המבוססת על הנוסחה "בעד הנגד". נגד כל מה שמבטאים התכנים והסמלים הציוניים, הלאומיים, הביטחוניים, היהודיים והפטריוטים.
